<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג

חג החירות: 10 כללי זהב לגמילה מחיתולים

כל הורה מחכה בכיליון עיניים להיפרד מההרגל הזה. אל תהפכו את הגמילה למלחמה: זוהי הדרך המתונה והבטוחה להיפטר מהחיתול

ישראל היום
רונית דוייב | 17/4/2017 13:00
תגיות: גמילה מחיתולים,חיתולים, תינוקות, גמילה,
התינוק שלנו מאמץ אינסוף הרגלים שמקנים לו תחושת רוגע וביטחון. בין הבולטים תמצאו את המוצץ, ה"שמיכי", הדובי, הבקבוק, וכמובן  - החיתול, שכל הורה מחכה בכיליון עיניים להיפרד ממנו.
 
צילום: שאטרסטוק
יש דרך לעשות את זה נכון. המחשה צילום: שאטרסטוק

גמילה היא בעצם אחת החוויות הראשונות של הילד, שדורשת ממנו לעשות ויתור רגשי על משהו שהוא נקשר אליו ורגיל ללוות אותו מדי יום – אך האם הוא מוכן לכך?

הבעיה מתחילה כשמטשטשים הגבולות בין מוכנות של הילד לבין מוכנות של ההורה. הרי אנו אלה שמעניקים לילד את אותו חפץ ממקום של רצון לתת לו מענה, ואז מאוחר יותר רוצים לראות אותו נגמל ממנו. אז איפה זה משאיר את הקטן שלנו, ואיך נמנעים מטעויות? הכנו עבורכם 10 כללי זהב לגמילה נכונה.
1. אתם היוזמים, היו עקביים

חשוב שתבינו היטב מי יוזם את הגמילה, על מנת לנהל את התהליך בצורה מיטבית ולנתב את האנרגיות שלכם ושל הילד למקומות הנכונים. יש מקרים שבהם יבוא הילד אליכם ויבקש להיפרד מחפץ מעבר או מהמוצץ, כי הוא מרגיש כבר בוגר ואין לו צורך בו, ואז חשוב כמובן שתספקו לו את התמיכה ותיתנו לו אישור להחלטה והצעד שהוא עושה.

מצד שני, ישנם מקרים שבהם אתם תרגישו ש"הגיע הזמן" להיגמל מהחיתול או מהבקבוק, ואז אתם תפנו אל הילד ותגייסו אותו לתהליך - ולכך כמובן נדרשת היערכות לגמרי אחרת, והבנה כי הגמילה יכולה להיות ממושכת ומורכבת יותר מבחינה רגשית.

מה שלא יהיה, חשוב שתהיו עקביים במסר שאתם מעברים לילד ולא תזגזגו – לפעמים כן ולפעמים לא, כי זהו מסר מאד מבלבל עבור הילד. 
 


2. תזמון זה כל הסיפור

גמילה הינה עניין רגשי ומהווה טקס פרידה. הימנעו מלעשות זאת כשהילד צעיר מדי, רק כי אתם מאד רוצים שהוא יהיה הראשון בגן שנגמל מחיתול - או זה שנפטר מהמוצץ לפני הבן דוד שלו שגדול ממנו בחודשיים.

שימו לב גם לא לעשות זאת בתקופות שהן טעונות רגשית עבור הילד ומייצרות מתח נוסף בחייו, כגון: תחילת שנה בגן, הולדת אח חדש, מעבר דירה וכדומה.

במקרים מסויימים, למשל בגמילה מחיתולים, יש שיגידו שתקופת האביב והקיץ עדיפות יותר ומקלות גם עליכם ההורים וגם על הילד. אין זה בהכרח נכון - אם אתם בתקופת החורף ומרגישים שהילד בשל, כדאי שתתחילו ולא תחכו חודשים שלמים.

מעל הכל, עניין התזמון תקף גם לגביכם, ההורים – שימו לב שאתם פנויים רגשית להתחיל את התהליך ולהתמודד עם כל הכרוך בו, ושאתם מגיעים עם אורך רוח וגישה סבלנית. זיכרו שהימים הראשונים הם היותר קשים בתהליך, ועם הזמן המצב ישתפר עד לגמילה סופית.
 


3. טון ושפה - לעשות הכל כדי להקל

הטון והשפה שבהם אנו מדברים עם הילדים כשאנו פותחים בתהליך גמילה, הינם קריטיים ביותר. חשוב שנפנה אל הילד ממקום מעצים ותומך שיאפשר לו להתנהל בביטחון. הקפידו לפנות אל הילד בטון רגוע ונעים מצד אחד - אבל גם מאד בטוח והחלטי, שמעביר מסר שאנו בטוחים בתהליך ובטוחים ביכולות שלו.

יחד עם זאת, שום גמילה אינה מתנהלת "חלק" וגם אם אנחנו כועסים כי זו הפעם העשירית שהילד עשה את צרכיו באמצע הסלון, או שהוא חסר סבלנות כי הוא רוצה את השמיכה שלו בחזרה – חשוב שנעביר לו מסר של קבלה והבנה, ונעשה הכל על מנת להקל עליו.
 


4. לספק ארגז כלים: להציע פתרונות וחלופות

חשוב לספק לילד כלים שיעזרו לו בתהליך: מבחינת הילד נוצר סוג של חסך כתוצאה מפרידה מחפץ מעבר כמו מוצץ, צורך לאמץ דפוס התנהלות חדש כשנפרדים מחיתול או בקבוק.

בשני המקרים חשוב שהילד לא ירגיש שהוא נותר "חשוף" להתמודד לבד עם השינוי. במקרה של פרידה מחפץ כלשהו אליו היה הילד קשור, לא רק רגשית אלא גם פיזית (אחיזה קבועה בשמיכי למשל), חשוב להחליף את זה במגע חם של חיבוק, ליטוף קרבה אל הגוף, שיחה נעימה ומרגיעה עם הילד או שיר בטון רך ורגוע – כל אלו ינחמו אותו ויהיו נעימים לו באותה מידה.

במקרה של גמילה מחיתולים או בקבוק – בנו עם הילד סט של פתרונות חלופיים: תזכרו אותו בפרקי זמן קבועים ללכת לשירותים בבית ולוו אותו לשם, גם אם השהייה שם ממושכת; אם אתם בגינה, גשו איתו באופן יזום ליד אחד העצים ותסבירו לו כי הוא משקה את העץ וזה חשוב; אם הגמילה היא מבקבוק - הציעו לו לשתות מכוס עם קש ואפשרו לו לשתות את תחליף החלב מכוס.  
 


5. שימו לב לסביבה ולאינטראקציה עם הילד

חשוב שהסביבה שעימה הילד בא במגע בנקודות שונות ביום תהיה מודעת לתהליך. אלו יוכלו לא רק לתמוך בהצלחת הגמילה, אלא גם לספק לילד חיזוקים: הגננת בגן כמובן, המטפלת, אחים, סבא וסבתא, חברים שלכם וחברים של הילד.

אם תשתפו בנוכחות של הילד שלכם חבר שלו שכבר נגמל ותגידו "אתה יודע שגם אורי כבר ילד גדול ואתמול הוא נפרד מהמוצץ שלו ולא ישן איתו בלילה", זה יתן לילד תחושה שיש הזדהות עם המאמץ שלו וההישג וידרבן אותו להמשיך בתהליך.

במקרה של גמילה מחיתולים למשל, הסכימו עם הצוות המטפל על שיטת הגמילה – כל כמה זמן שואלים את הילד אם הוא צריך לשירותים ואיך מגיבים כשהוא לא מצליח. חשוב שתהיו בתמונה ושותפים מלאים לתהליך.  
 


6. קחו בחשבון: לא כל גמילה מצליחה בפעם הראשונה

לא בכל המשפחות הילד חוזר לגן ביום ראשון אחרי שבסוף שבוע אחד הצליחו לגמול אותו מהבקבוק. יש גמילות שלוקחות מספר ניסיונות, כי מסתבר שהילד עדיין לא בשל.

ניסיון גמילה אמור לקחת בין שבוע לעשרה ימים. אם אתם רואים שהילד לא מוכן עדיין, לא משתף פעולה עם התהליך, אתם מתקשים לייצר איתו דיאלוג בנושא, או שהתגובה שלילית מאד (כגון התפרצויות בכי קשות או חלומות רעים בלילה) - חשוב שתעצרו את התהליך ותקבלו החלטה להשיב את הדברים למקומם ולנסות שוב כעבור תקופה מסוימת, כשהילד יהיה בשל לכך. זה בסדר טבעי ועדיף לחכות עם דברים, מאשר שילד יכנס למערבולת רגשית ותחושת כישלון שנובעת מחוסר בשלות.   
 


7. לא להפוך את הגמילה למלחמה

אין ספק שלגמול את הילד זה תהליך שיוצר מתח בבית, ולעיתים יש מקרים שהילד נגמל, למשל מהרטבה בלילה - ואז חוזר שוב להרטיב.

שימו לב: ככל שתתעקשו יותר מול הילד ותעבירו לו מסר של נוקשות ותקופנות, כך סביר להניח שהילד יבחר להיקשר יותר, להימנע מהגמילה והתהליך יהיה נדון לכישלון. ככל שהילד ירגיש שיש סביב נושא הגמילה "עניין" כך יבחר לעשות דווקא, יאריך את זמן הגמילה וילווה אותה בתגובות רגשיות.

הימנעו גם משיטה של אם תיגמל אז תקבל מתנה – בדרך כלל זה רק יגרום לילד לסחוט ממכם עוד ועוד מתנות. אז מה כן? החיזוקים יכולים להיות במילה טובה, בתגובת התרגשות, וכמובן - חשוב להימנע מתגובה של כעס או אכזבה במקרה של חוסר הצלחה.  
 


8. סימנים מקדימים למוכנות רגשית של הילד

יש סימנים שמעידים שהילד מוכן לגמילה ויעזרו לכם לדעת כי הוא בשל: ילד שמראה סימנים של חיפוש אחר עצמאות, דבר אשר יעזור מאד למוטיבציה של הילד להצליח בתהליך; התפתחות של השפה – יכולת לדבר ולהסביר את עצמו וכך גם את רצונותיו, צרכיו ורגשותיו; בשלות רגשית – חשוב שהילד יהיה מסוגל להתמודד עם השינוי; הפחתת "החיבור הפיזי" - פחות מחפש אחר השמיכי, המוצץ. ותמיד זיכרו – עדיף לחכות עוד קצת עם הגמילה מאשר להתחיל אותה מוקדם מדי. 
 


9. הפתרון מגיע בשלבים

לא לכולם מתאימים פתרונות של "בום טראח". אפשר, למשל, להחליט שמורידים חיתול וגומלים ביום, אך משאירים אותו בלילה. אפשר גם להחליף את הבקבוק בכוס שתיה סגורה מלמעלה עם קשית, ולקנות בובה "בוגרת" יותר במקום דובי או שמיכי  - ולא לקחת מוצץ לגן אבל לאפשר את השימוש בו בלילה.

כל אפשרות היא בסדר - כל עוד זה מה שהילד שלכם רוצה, וזה גורם לו בסופו של יום להיות רגוע ושמח. זה לא אומר שהוא תלותי, ואל תתנו לאף אחד לגרום לכם להרגיש לא בנוח עם זה, או להאמין שעשיתם חצי עבודה.

לכל היתר זה ייקח עוד כמה חודשים, הרי בסופו של דבר עדיין לא ראינו אנשים מבוגרים שמסתובבים ברחוב עם דובי או עם מוצץ – מה שאומר שבסוף כולם נגמלים.    
 


10. סיוע של אנשי מקצוע הוא לא בושה

לא לכל הילדים גמילות הן פשוטות, ולעיתים תלות ממושכת בחפץ כזה או אחר, מהווה סימן למורכבות רגשית גדולה יותר. אם אתם מרגישים שגורם מקצועי יכול להקל על התהליך, אל תהססו לפנות.

שימו לב: לא תמיד יש צורך לערב את הילד. במקרים רבים ייעוץ ומתן כלים לכם, ההורים, יכולים להפוך את המשימה אליה אתם ניגשים עם המון חששות וחרדות למשהו אפשרי לביצוע -  שאף יכול להתרחש בלוחות זמנים מהירים משחשבתם. 
 


***  
הכותבת היא מנהלת מדעית באבוט, יצרנית סימילאק

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

Powered by Zuznow