<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג

פיצוץ עלילתי מדהים נופל בין הכסאות

ארבע עלילות שעוקבות אחר חייהם של מהגרים רוסים בברלין מותכות זו בזו בהצגה "בימינו לא יוצאים לדו־קרב" של תיאטרון באר־שבע, שנהנית מתצוגת משחק מרשימה אך סובלת מקצב איטי מדי

מוצש
אסף קוגלר | 17/4/2017 22:00

בימינו לא יוצאים לדו–קרב, תיאטרון באר–שבע

כסאות, כך מתברר, הם פריט הריהוט הלוהט העונה בעולם הבמה הישראלי. בתיאטרון מלינקי מעלים את מחזה האבסורד מאת אז'ן יונסקו הנושא את הכותרת "הכסאות" (Les chaises במקור הצרפתי); בעיבוד המוצלח של תיאטרון הבימה לספרו של הנס פאלאדה "לבד בברלין", המירו את הבניין שבו מתרחשת עלילת המחזה בשורה של כסאות; ואילו כעת בהצגה "בימינו לא יוצאים לדו־קרב" של תיאטרון באר־שבע, ממלא התפאורן אדם קלר את הבמה בחמישים כסאות המייצגים את העיר ברלין כולה. השילוב בין הכסאות הללו לבין הבימוי של שיר גולדברג ועיצוב התנועה של אריאל וולף יוצר כמה מהרגעים החזקים בהצגה. אם בברלין של "לבד בברלין" נאלצו הדמויות להתמודד מול המשטר הרצחני, בברלין של ההצגה, שכתבה שחר פנקס בהשראת ספרו של ולדימיר נבוקוב, אנשי העיר קשי היום מתמודדים מול הניוול והניכור של הכרך המודרני.

הסיפורים המרכיבים את "תריסר רוסי" של נבוקוב פורסמו לראשונה בכתבי עת של מהגרים רוסים, כמו נבוקוב עצמו וכמו גיבורי הסיפורים וההצגה. אליאונורה היא אם חד־הורית שנאלצת להתמודד עם נטישת בעלה (דוד קיגלר) והתגובה של בנה קארל להיעדרו, אנטון פטרוביץ' מנסה להשיב את כבודו לאחר שגילה שאשתו בגדה בו עם ידידו מר ברג ומזמין אותו לדו־קרב אנכרוניסטי שהעניק למחזה את שמו, רומאנטובסקי מנסה לקיים בכבוד את עצמו ואת אחיו רפה השכל טאדק, וגוסטב העבריין (אלירן הרוש) מעוניין להעניק חתונה ראויה לאנה ארוסתו (זוהר מידן). במחזה נארגות ארבע העלילות אחת בתוך השנייה ומותכות זו בזו עד לפיצוץ עלילתי מדהים, שגם בו יש לכסאות תפקיד של כבוד.
 
צילום: מעיין קאופמן
תצוגות משחק מרשימות של צוות השחקנים. ''בימינו לא יוצאים לדו-קרב'' צילום: מעיין קאופמן

עם זאת קצב ההצגה עד לקרשנדו הזה איטי מדי, המתח העלילתי אינו נשמר והפוטנציאל כפי שהוא נחשף לקראת סוף ההצגה מגיע כמעט מאוחר מדי. אך יש בהצגה כמה רגעים שמשאירים את חותמם, כמו נסיעת הרכבת לקראת הדו־קרב ותצוגות משחק מרשימות של צוות השחקנים.

זהר שטראוס שמגלם את מר ברג הציניקן והאדיש לצד מולי שולמן כפטרוביץ' המקורנן והנוירוטי המעורר חמלה ולעג במקביל, יוצרים זוגיות בימתית מעניינת. רון ביטרמן הוא רומאנטובסקי של כוח עצור ושיקול דעת, כשאת אחיו משחק עלאא דקה שנכנס היטב לדמות הסקרנית והפגומה. אדוה עדני מפתיעה בתפקיד אליאונורה והפנים השונות שהיא מגלה בדמות מרתקות. כמו הגיבורה שהיא מגלמת, אנחנו מגלים שתוכה אינו כברה, למרות הרמזים הרבים שהמחזה מפזר.

את הקאסט משלימים מיכל וינברג שמעניקה אווירה מיוחדת להצגה בעזרת השירים שמלווים אותה והילד ים אבני בתפקיד קארל, רק בן עשר אך עם כישרון מולד ופני מלאך, אשר גובים מהקהל אנחות הזדהות עם כל משפט שהוא נושא על הבמה. התלבושות של יהודית אהרון, המוזיקה של נדב ויקינסקי והתאורה של זיו וולושין, מוצלחות כולן ועוזרות לברלין של ההצגה להתגבש.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

Powered by Zuznow