<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג

דן שפירא: "מרגיש חיבור חזק יותר ליהדות"

מודאג מעתיד התיאטרון בישראל אבל טוען שיש לנו בעיות חמורות בהרבה, נמאס לו להיות מלוהק לתפקיד האשכנזי המניאק ומוכן לתת לנווד אוהב הטבע שבו ביטוי על המסך, פעם נרתע מפרסומות והיום הוא עושה אותן באהבה, מצטרף לערוץ 20 ומכבה את הפלאפון בשבת אבל לא "מתחזק", אלא לומד. בין קודש לחול, דן שפירא פותח את הלב ונשאר אופטימי, למרות הכל

רותי קדוש | 13/4/2017 15:27
תגיות: דן שפירא,הזאבים,אויב הציבור,שיער
אתם מכירים אותו כשחקן תיאטרון עסוק. לעתים תכופות פרצופו ניבט גם מתוך מסך הטלוויזיה ("מסודרים", "עספור", "מה שנחוץ לרווק"). ועכשיו, דן שפירא הוא גם זמר.

נכון, הוא כבר נתן קולו בשיר כשכיכב במחזות הזמר "שיער", "זוהר" ו"מייק". אבל בחצי השנה האחרונה שפירא מעלה את "מופע בין כוכבים" במסגרתו הוא מבצע שירים של כוכבי הזמר שהותירו חותם עמוק בתרבות הישראלית.
 
צילום: דור מלכא
''נהנה לעשות במופע את החיבור בין שיר של בני אמדורסקי לשיר של זוהר ארגוב''. דן שפירא צילום: דור מלכא

מי למשל? אריק איינשטיין ("עטור מצחך"), אריק לביא ("את חכי לי ואחזור"), ג'ו עמר ("ברצלונה"), שמוליק קראוס ("לוח וגיר"), זוהר ארגוב ("הפרח בגני", "רעיה"), מאיר אריאל ("אגדת דשא"), מאיר בנאי ("שער הרחמים"), וגם אריס סאן, גבי שושן, יוסי בנאי, עוזי חיטמן ואחרים.

"לא הכרתי אישית את הזמרים", אומר שפירא. "במופע אני שר שיר אחד מתוך הרפרטואר של כל זמר. היה לי רצון לשמר את הזיכרון והתרומה שלהם להתפתחות המוזיקה בארץ".

למעט שושנה דמארי, אין במופע ייצוג לזמרות, אבל שפירא דווקא הקפיד על חלוקה שווה בין מזרח ומערב. "אי אפשר לנתק את ג'ו עמר מההתפתחות המוזיקה המזרחית. כמעט כל זמר מזרחי ביצע את 'ברצלונה'. אני נהנה לעשות במופע את החיבור בין שיר של בני אמדורסקי לשיר של זוהר ארגוב".

בין השירים שזורים קטעי קישור ששפירא כתב עם גל ברזילי, המספרים על השירים והזמרים, כמו גם על החיבור האישי שלו אליהם, בתוספת סטנדאפ על חייו האישיים: זוגיות, אבהות, חייו כשחקן, ואיך זה להיות מפורסם. המופע יעלה במסגרת פסטיבל "ימי זמר" של תיאטרון חולון, שישי, 14 באפריל בשעה 21:30, בית שטיינברג בחולון.
 
צילום: ז'ראר אלון
''אני דואג לעתיד התיאטרון, אבל זו אינה הבעיה העיקרית שלנו היום בישראל''. דן שפירא - מתוך ''אויב הציבור'' צילום: ז'ראר אלון

יוצא מהמשבצת

דן שפירא, 36, בן יחיד להוריו. אביו, מולי שפירא, לשעבר מנהל מחלקת התרבות בגל"צ ואמו, כרמלה, אחות חדר ניתוח בבית החולים תל השומר.

אף שבבית הספר התיכון למד במגמה הריאלית, הבסיס לזהותו המוזיקלית נמצא בילדות, עת למד מוזיקה קלאסית ונגינה בפסנתר בקונסרבטוריון. הוא שירת בלהקת חיל האוויר אך במהלך השירות, יותר משעמד על יכולות הזמרה שלו הוא גילה את האיכויות הקומיות שלו. לאחר הצבא בחר להעמיק בדרמה והלך ללמוד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב.

בתפקידו הראשון על בתיאטרון (2006) גילם את דמותו של הנער דקין, בהצגה "נערי ההיסטוריה". הבמאי היה מיכה לבינסון ז"ל, שנפטר החודש בפתאומיות. לבינסון היה הבמאי גם כשכיכב ב'מייק', במחזמר על חייו של הזמר מייק ברנדט. "מותו המם אותי. נהגנו להיפגש במסדרונות הקאמרי ולדבר בטלפון. היו לנו כל מיני רעיונות לדברים עתידיים".

היום שפירא משחק בשלוש הצגות במקביל בתיאטרון הקמארי: "אויב הציבור" על פי הנריק איבסן, מחזה ששפירא תרגם ועיבד ביחד עם הבמאי יונתן אסתרקין, ומשחק בתפקיד הרופא האידיאליסט תומס שטוקמן. ב"הזאבים", מחזהו של הלל מיטלפונקט, הוא נרייק, בנה הצעיר של זאבה, המושבניקית מתנועת החירות, שחוזר לארץ לאחר מהפך 77', וסולל את דרכו כמנהיג ימני צעיר, "דמות שמתכתבת עם דמותו של נתניהו", הוא אומר.

ההצגה השלישית בכיכובו, "הכיתה שלנו" מאת תידאוש סלובודז' אנק, מבוססת על אירוע אמיתי. כיתה קטנה עם תלמידים יהודים וקתולים המתבגרים בפולין על רקע מלחמת העולם השנייה, ובה הוא משחק כפולני נאצי.

איך עוברים מתפקיד לתפקיד?

"פיתחתי שיטה חושית שעוזרת לי להתחבר לאנרגיה של ההצגה. לכל תפקיד יש לי פלייליסט שהרכבתי ואני מקשיב לו בחזרות או בערב שלפני ההצגה. ב'הזאבים' אני מאזין למוזיקה מתוך 'הסנדק', ב'אויב הציבור' למוזיקה של בוב דילן וב'הכיתה שלנו' אני עם שופן, הפייבוריט שלי מבין המלחינים".

על תפקידיו בסדרות הטלוויזיה בהן שיחק כמו "מסודרים", "עספור", "מה שנחוץ לרווק", "הצרות שלי עם נשים", "המדרשה", "גולסטאר" ועוד, הוא מלין על כי נוהגים ללהק אותו בתפקידי 'הגבר הלבן העשיר'. "בטלוויזיה יצא ששיחקתי יותר בתפקידי 'שפירא' ופחות 'משולם' (שם המשפחה של אמו, ממוצא תימני). בטלוויזיה שלטת הנטייה לשים אותך אוטומטית במשבצת מסוימת. כך יצא ששיחקתי הרבה בתפקידי 'העשיר' או 'האשכנזי המניאק', לבוש חולצות מכופתרות. נכון שיש בי את הצד המהוגן והמסודר, אבל אני יותר טיפוס נוודי שאוהב טבע וים".

על מסך הקולנוע מיעט להופיע עד כה, אף שהתפקיד הראשון שלו כשחקן היה בסרט "תיאום כוונות" של אייל חלפון. בשנה שעברה השתתף בסרטו של נדב לפיד "מיומנו של צלם חתונות". "כמעט עשר שנים ברציפות אני עושה תיאטרון ומרגיש מאד טבעי על הבמה", הוא מסביר. "עם המסך היחסים עדיין בבנייה. כיום אני יותר סלקטיבי בתפקידים לטלוויזיה והולך, כולל לאודישנים, רק לדברים שמעניינים אותי. אבל אני מאוד מקווה לשחק עוד בקולנוע", הוא מצהיר.
 

צילום: חיים כהן
''פיתחתי שיטה חושית שעוזרת לי להתחבר לאנרגיה של ההצגה''. שפירא ב''אויב הציבור'' של תיאטרון בית ליסין צילום: חיים כהן

ריסטארט שבת

ובינתיים, בימים אלה הוא מגיע לטלוויזיה לערוץ 20. בשלב זה הוא נמנע מלחשוף מה יועד לו בערוץ התכנים היהודיים, אבל מוכן לספר כי בנוסף לתפקיד החסוי, הוא מקריא בערוץ 20 מתוך כתבי הרמב"ם. "זה בא לי בטיימניג מושלם", הוא מגלה. "בשנה האחרונה אני מעמיק בלימוד יהדות ב'ממעל ממש' שבתל אביב. אני לומד במיוחד מתוך ה'תניא' (אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות וחסידות חב"ד. ר.ק). וכבר חמש שנים שאני מניח תפילין ושומר כשרות.

"לאורך השנים חיפשתי חיבור לעולם הרוח כמענה לנשמה. תרתי אחר ספרים על פילוסופיה, זן, או קבלה. אבל ביהדות אני מרגיש חיבור חזק יותר".

מתחזק?

"אני לא אוהב את המונח 'מתחזק'. אני לא אדם דתי. אבל באמצעות התניא אני לומד דברים מדהימים על מורכבות הנפש. ההעמקה שלי ביהדות היא ברמת החשיבה והתודעה. זה עושה אותי אדם יותר נינוח פתוח, קשוב ופחות אגואיסטי כמי שהוא חלק ממשהו גדול יותר".

ואיך זה בא לידי ביטוי בבית ובחיים בכלל?

"בעיקר בדברים בסיסיים. תמר אשתי מבשלת ארוחה חגיגית לערב שבת ומדליקה נרות. אני עושה קידוש בערב שבת ומנתק את הטלפון. ההתנקות מהעולם החיצון בשבת מאפשרת ריסטראט מטורף בתחילת השבוע. אני מתקשה להבין איך אפשר לחיות בלי זה. למרות זאת, אני ממשיך להופיע גם בשבתות. בכלל, אני עובד המון, כ-30 ערבים בחודש".

בשלב זה בריאיון נכנס הביתה בסערה פעוט מתוק. אבא דן מפסיק הכל וניגש אל בנו נתן בן השנה וחצי ששב מטיול צהרים עם המטפלת. "לא ייאמן איזו מתיקות יש בו", הוא משתפך. "אני מקווה שהוא ימשיך לאהוב אותי ככה גם כמתבגר.

"בגלל שגדלתי כבן יחיד יש לי צורך ושאיפה למשפחה מרובת ילדים. לאחר שהתחתנו לפני שלוש שנים זה היה היעד הראשון במעלה. אני מייחל לעוד ילדים בבית. מה תמר אומרת? שנחכה עוד קצת עם הילדים הבאים".
משפחה היא גם משא כלכלי.

"נכון. לכן חלק מהבחירות שלי הן גם בחירות כלכליות. כך למשל בשנים האחרונות אני עושה גם פרסומות. אני הפרזנטור הקולי של AIG ובימים אלה רצה פרסומת שלי בקמפיין של 'רב בריח'. בתחילת הדרך לא האמנתי שאעשה דברים כאלה היום אני גאה בזה ועושה פרסומות באהבה".
 

צילום: אמיר מאירי
''לאורך השנים חיפשתי חיבור לעולם הרוח כמענה לנשמה. תרתי אחר ספרים על פילוסופיה, זן, או קבלה. אבל ביהדות אני מרגיש חיבור חזק יותר''. דן שפירא ואישתו תמר צילום: אמיר מאירי

האמנות תנצח

איך אתה מתמודד עם ביקורות רעות?

"אשקר אם אגיד שאני לא מתעניין בביקורות. שמחתי כשההצגה 'אויב הציבור', הראשונה שלי גם כיוצר, זכתה לביקורות נהדרות מכולם. זה ריגש אותי והחמיא לי שאנשים שמבינים בתיאטרון מעריכים את העבודה שעשינו. כמובן שלא תמיד זה כך. מבחינתי אם נכתב ש'דן שפירא היה חביב' זו ביקורת רעה. זה לא הורס אותי, אבל יש נפילה קטנה ונקודתית ואני חוזר לעצמי".

יוצר שהוא דמות לחיקוי עבורך?

"יוסי בנאי. בעיני הוא אמן שהצליח לגעת בדרמה, בבידור ובמוזיקה, כולל קריאה מתוך המקורות (תהילים) בצורה שאינה זולה או מתחנפת, אלא עם יושרה פנימית. אם מדברים על דמות לחיקוי, אז אני נושא עיניים לאילנות גבוהים".
 

אמיר מאירי
''אמן שהצליח לגעת בדרמה, בבידור ובמוזיקה, כולל קריאה מתוך המקורות בצורה שאינה זולה או מתחנפת''. יוסי בנאי אמיר מאירי

אתה מרוצה ממצב התיאטרון בישראל?

"אני סבור שלתיאטרון יש זכות קיום רק אם הוא מעורר למחשבה. לבידור יש ערוצים רבים, לכן תיאטרון חייב להעלות גם קלאסיקות. אני רוצה למשוך לתיאטרון קהל צעיר. כיום מרבית המנויים לתיאטרון הם אנשים מבוגרים, שהם קהל נפלא, אבל אני דואג לעתיד התיאטרון. אני מדבר על בני דורי, ולכן כדי שהם יגיעו לתיאטרון עלינו לעשות היום תיאטרון טוב, לא להעלות עוד מחזה עם כמה ספות על הבמה".

מהי עמדתך נוכח מלחמת התרבות שמתנהלת בישראל לאחרונה?

"אני לא נוהג להתבטא בנושאים פוליטיים. זו לא השליחות שלי. אבל אוכל לומר שזו אינה הבעיה העיקרית שלנו היום בישראל".

מהי הבעיה העיקרית?

"אובדן העומק והרוח. וזה בא לידי ביטוי בתחומים רבים: בתרבות, ברמת השפה ובשיח המתנהל בין אנשים מימין ומשמאל, מזרחים ואשכנזים, יהודים וערבים. אני רואה התדרדרות קשה. אין עומק ויש בוז לרוח. הכל נהיה אינסטנט, מהיר. אינטרנט, איסטרגם, פייסבוק וטוויטר... כולם באטרף, אין זמן ומרחב לנפש. פעם לא היינו כאלה וזה מעציב אותי".

אתה חרד לחופש הביטוי?

"אני לא מאמין שמישהו יצליח לעצור יוצרים מלבטא את עצמם. בסופו של דבר האמנות תנצח, יש לה כוח כי היא משדרת בתדר אחר. כמו שאי אפשר לחסם מים זורמים שעוברים גם מתוך הסלע, כך גם לא ניתן לחסום את האמנות והיצירה".
 
צילום: ליאור נורדמן
יצא ששיחקתי הרבה בתפקידי 'העשיר' או 'האשכנזי המניאק', לבוש חולצות מכופתרות. נכון שיש בי את הצד המהוגן והמסודר, אבל אני יותר טיפוס נוודי שאוהב טבע וים''. שפירא ב''שיער'' צילום: ליאור נורדמן

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

Powered by Zuznow