<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג

"לולו": וודי אלן הצרפתייה נוירוטית מתמיד

סרטה החדש של ג'ולי דלפי היפה והמוכשרת יוצר הכלאה מקורית ומשעשעת בין קומדיה רומנטית לדרמה משפחתית בדינמיקה הוליוודית מלאת הומור וחן // ביקורת קולנוע

דני לרנר | 15/3/2017 16:08
תגיות: ג'ולי דלפי,קולנוע,וודי אלן,דני בון
שכונה בורגנית בפריז. כבר מאוחר בלילה והם אחרי דייט מוצלח במיוחד, לא מסוגלים להוריד את הידיים אחד מהשנייה. הם בני ארבעים ומשהו אך מתנהגים כמו צמד טינאייג'רים נלהבים בעוד הם עולים אליה לדירה. מלאי תשוקה, כמעט מתפשטים, הם עושים את הדרך אל חדר השינה שלה מבלי להדליק את האור, קופצים ישירות לתוך מיטתה כשלפתע זעקת כאב קוטעת בחדות את האווירה הרומנטית. מופתעים ונרעשים הם מגלים שנחתו על בנה בן העשרים, שמשום-מה הלך לישון במיטתה של אמו וכעת מדדה מתוכה החוצה בתחתונים, כואב ועם חשש לשבר בצלעות... באופן המשעשע והמפדח הזה נפתח החלק השני של הקומדיה הרומנטית-משפחתית "לולו", המתארת את מסכת תלאותיו של הגבר החדש בחייה של ויולט - מילפית חיננית, אשר בנה המגונן עומד בינה לבין הגבר החדש בחייה.
 

השחקנית הצרפתייה, המוכשרת וגם היפהפייה ג'ולי דלפי, זכתה לפרסום בינלאומי כאשר כיכבה בטרילוגיית הסרטים הרומנטית של ריצ'ארד לינקלייטר "לפני הזריחה-שקיעה-חצות" (1995-2013). דלפי אף הייתה מועמדת פעמיים לפרס האוסקר עבור תרומתה לכתיבת התסריט של שניים מבין סרטי הטרילוגיה. תוך כדי, ואולי אף בהשראת, היא פצחה בקריירת כתיבה ובימוי לצד משחק בסרטים. "שני ימים בפאריז" (2007) והמשכו "שני ימים בניו יורק" (2012) אשר הופצו בארץ, היו דרמות קומיות קלילות וחביבות בהן היא אף כיכבה בתור צרפתייה נוירוטית, מה שעזר לסמן אותה כמעין וודי אלן נשית או לכל הפחות כטוענת לכתר. "לולו", הסרט השישי בבימויה, ממשיך את הקו הקומי-רומנטי-משפחתי המאפיין את סרטיה ואף ממשיך להבליט את הפרסונה הנוירוטית וודי-אלנית שסיגלה לעצמה על המסך ביצירותיה.
 
צילום: דוד קוקאס
אוסף מוצלח למדי של רגעים קומיים. מתוך ''לולו'' צילום: דוד קוקאס

"לולו" עוקב אחר ויולט וז'אן-רנה. שניהם גרושים פלוס, שניהם מוכנים לפרק ב' בחיים ושניהם מרגישים כי מצאו אהבה מחדש. לה יש קריירה מצליחה בתחום האופנה, הוא מומחה לאבטחת מחשבים. שניהם גרים בעיר האורות הרומנטית. נראה שהכל דבש בחייהם עד שלולו, בנה הערמומי וחורש המזימות של ויולט, נכנס לתמונה ומציב לעצמו מטרה - להחריב בכל מחיר ובכל אמצעי את הקשר הנרקם בין אמו והחבר החדש. מתקשה לקבל את הרעיון שהוא יצטרך לחלוק את אמו עם גבר אחר, הוא מנצל את כישוריו המתעתעים ואת תמימותם של ז'אן רנה ואמו ויוצא למסע נקמה משעשע וחסר רחמים אשר עומד להפוך את חייו של הבויפרנד החדש לסיוט לכל דבר.
 
צילום: דוד קוקאס
מעצב העל קארל לגרפלד בתפקיד אורח. מתוך ''לולו'' צילום: דוד קוקאס

מבלי לגלות יותר מידי ממסכת הנקמות בהן מעביר לולו את ז'אן רנה, נאמר רק שמדובר באוסף מוצלח למדי של רגעים קומיים. כאמור, קומדיות רומנטיות תמיד היו בבסיסן סרטי התבגרות שהציבו במרכזם גיבורים לא בוגרים אשר הפרס על התבגרותם בסיום היה לזכות באהבת אמת ואילו דרמות משפחתיות תמיד סיפרו על משפחות מפורקות הנדרשות לעבור מסכת תלאות על מנת לשמור על שלמות המשפחה, או להתאחד מחדש. "לולו" יוצר הכלאה מקורית ואפקטיבית בין שני הז'אנרים הללו עד כדי כך שזה כלל לא יהיה מפתיע אם הוליווד תשים עין על הסרט הזה ותייצר לו רימייק אמריקאי. בניגוד לשני סרטיה הקודמים שהיו דוברי אנגלית, הפעם היא חוזרת לשפת המקור שלה. אך למרות שהסרט דובר צרפתית הוא מאוד הוליוודי בדינמיקה שלו, בדמויות שהוא מציב, בהומור ובעיקר בטיפול בז'אנר.
 
צילום: דוד קוקאס
התסריט חכם ומשעשע לכל אורכו, הדיאלוגים מוצלחים ומצחיקים. מתוך ''לולו'' צילום: דוד קוקאס

התסריט חכם ומשעשע לכל אורכו. הדיאלוגים מוצלחים ומצחיקים. הבימוי של דלפי מעניק לסרט את הטון המחויך הנדרש כבר מסצנת הפתיחה ולכך עוזר גם הקאסט החינני. לצד דלפי המככבת בתפקיד הראשי מופיעים הקומיקאי דני בון ("ברוכים הבאים למכס") בתור החבר החדש, וינסנט לקוסט בתור בנה הערמומי, קרין ויארד ("דליקטסן") בתור חברתה ומעצב העל קארל לגרפלד מופיע בתפקיד אורח ומשחק את עצמו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

Powered by Zuznow