<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג

כלא טוב בעיניכם: שייקספיר בעולם הדיגיטלי

שני עיבודים למחזות שייקספיריים עלו לאחרונה בחאן ובקאמרי. שניהם ממחישים דווקא את סכנות העידן המודרני עם סגנון, אווירה ופרספקטיבה שונים לקלאסיקות, בעוד אחד מהם מצליח באתגר באופן לא מאולץ, ואילו השני מעוות את כוונת המחזאי. כל העולם במה

אופיר הלל | 3/3/2017 16:46
תגיות: במה,כטוב בעיניכם,חלום ליל קיץ,שייקספיר,הקאמרי,החאן
יש הרבה מן המשותף בין "כטוב בעיניכם" ל"חלום ליל קיץ", שתי קומדיות שייקספיריות שעוסקות באוהבים צעירים שמתקשים לממש את אהבתם בעולם הריאליסטי והפטריארכלי ובורחים ליער, שם התערבות כוחות על טבעיים מאפשרת איחוד לבבות.

בזמננו לא חייבים לעשות שייקספיר אחד לאחד. ההתרחקות מהנורמות שהחומר מכתיב מבורכת כי היא מאפשרת ליצור משהו חדש, עם סגנון ואווירה שונים בתכלית, שמעניק פרספקטיבה אחרת לקלאסיקה.
צילום: יעל אילן
להביא את שייקספיר לשנות האלפיים. ''חלום ליל קיץ'' צילום: יעל אילן
שייקספיר לדור ה-Z

כטוב בעיניכם, הקאמרי

"נשמות מנייר", אחד השירים ב"שרף אורנים", האלבום החדש והיפהפה של אביב גדג', מתאר באירוניה חרדה מהשתלטות הטכנולוגיה על חיי האדם ("מצלמות הורגות יותר מהר מרובים", "קופים בחלל מאייתים את שמי", "רובוטים יניחו פרחים על קברי").

אם השיר היה הצגה, סביר להניח שהוא היה "כטוב בעיניכם" של הקאמרי, הפקה רבת משתתפים בבימוי אודי בן משה, שמעתיקה את מקום ההתרחשות ועולם הערכים השייקספירי לעולם דיגיטלי נטול סנטימנטים שבו כבר אין מקום לאהוב, לפחות לא בצורה המקובלת.

כשנכנסים לאולם, מסכים מרצדים שוטפים את העיניים. כשההצגה מתחילה הם מתמלאים במספרים. המוזיקה שהנדס בווירטואוזיות יוסף ברדנשווילי מטילה מין אימה מודרנית. בניגוד לתמונה הפותחת, היער משמש אנטיתזה להמוניות ולקור הרוח, התגלמות הטבע הפראי, וכמובן סמל לחופש ונעורים.
 
צילום: רדי רובינשטיין
חן אדיר בביצוע. ''כטוב בעיניכם'' צילום: רדי רובינשטיין

ב"כטוב בעיניכם" היער נחשב למקום שמאפשר לאהבות – שמהוות תוצר של הבריחה מהמוסכמות - להתקיים. זהו מפלט מהחיים בדור ה-Z. האיחוד של רוזלינד ואורלנדו יתאפשר לא רק באמצעות תחבולה מגדרית, אלא דרך נטרול הקליטה הסלולרית. רק כשהאוהבים יהיו מנותקים מההשפעות האנושיות של העידן הנוכחי ומהכוח ההולך ומתעצם שלהן הם יצליחו לקיים קשר רומנטי.

עד שירקדו על ארבע חתונות, בן משה מהלך עם הגיבורים השייקספירים בקלילות רבה. בכל עת יש הרמה להנחתה, ניצול של הסיטואציה הקומית עד תומה. כמה רגעים בהצגה, שירת הרועים למשל, פשוט מקסימים. הפרשנות אמנם מבלבלת ולא אחידה והניסיון להמציא את הגלגל קצת מסיח את הדעת, אך יש חן אדיר בביצוע שמפצה. כשהמילים "צעיר" ו"קליל" נלוות לכל וריאציה שמועלית לנכס תרבות, טוב לצפות בתיאטרון שהחיוניות שלו לא מאולצת.

משחקים אולה שור סלקטר המצוינת, דנה מיינרט, אודי רוטשילד, נדב אסולין, שלומי אברהם, נטע פלוטניק ואחרים. שמואל וילוז'ני כז'אק המלנכולי, שמוצג כמין הומלס משבית שמחות, יזכיר לכם בביצוע נהדר למונולוג המפורסם ש"כל העולם במה".

צילום: רדי רובינשטיין
רק כשהאוהבים יהיו מנותקים מההשפעות האנושיות של העידן הנוכחי ומהכוח ההולך ומתעצם שלהן הם יצליחו לקיים קשר רומנטי. ''כטוב בעיניכם'' צילום: רדי רובינשטיין
מהומה רבה

חלום ליל קיץ, החאן

החאן הוא תיאטרון בוטיק שבוחר שלא לנפח את ממדיו לכדי מפלצות השיווק של התיאטראות התל אביביים. תרבות הקניינים מחייבת את המוסדות שמשתתפים במשחק לפעול כמו תאגידים מסחריים לכל דבר ולא כגופים שמייצרים אמנות. רוב הצגות החאן - עד כמה שזה מצער - כנראה מאתגרות מדי על מנת להימכר בסיטונאות להיכלי התרבות השונים. הדבר אינו מעיד שההצגות נועדו לכישלון קופתי. העניין הוא שהתווית האיכותית שמוצמדת למוסד הירושלמי עומדת לצדו לטוב ולרע, מחייבת אותו לפעול לפי תנאי השוק מחד ומאידך לשמור על סטנדרטים גבוהים.

לעומת כל האמור לעיל, "חלום ליל קיץ" של החאן זוכה לגרסה מבדרת שבוודאי תצליח גם מחוץ לאולם הבית. עורכת הטקסט שחר פנקס והבמאית שיר גולדברג העמידו במרכז את חתונת דוכס העיר תזאוס ומלכת האמזונות היפוליטה. בתפריט: סרט חתונה מרושל במתכוון (לצלילי "אהבה" של דניאל סלומון, שגם כתב את המוזיקה), שמלות וחליפות מהודרות (שעיצבה נטשה טוכמן-פוליאק) וניתוק מוחלט מסביבת היער לטובת הקונספט.
 
צילום: יעל אילן
גרסה מבדרת שבוודאי תצליח גם מחוץ לאולם הבית. ''חלום ליל קיץ'' צילום: יעל אילן

תחילת הערב די מבאסת. מרוב דבקות בחזון הבימתי, היופי שבמחזה קצת נעלם. זהו דקלום קולח שהוטמעו לתוכו אלמנטים של כלולות. האנסמבל מדבר גבוהה-גבוהה בשבחי הלב ואף על פי כן מתנהל במרחב ביזארי שסותר את הכוונות המקוריות. בהמשך הדברים מסתדרים. ההמצאות הבימתיות החכמות עובדות טוב יותר.

ארז שפריר, מי שגורם לשדרוג החוויה בכמה רמות, ניחן בטיימינג קומי מדהים: המלצר תחת ופירמוס ב"פירמוס ותיסבי" קורעים מצחוק. ברור שיוסי עיני, כרמית מסילתי קפלן, יהויכין פרידלנדר ויואב היימן הוותיקים לא מאכזבים. במרובע החיזור הרמיה-ליסנדר-דמטריוס-הלנה, מככבים בהתאמה התאג"דית דניאל גל, אריאל וולף, גיא גורביץ' ונילי רוגל. עוד משחקים ליאור בלאוס, נטלי אליעזרוב ואיתי שור.
 
צילום: יעל אילן
גורם לשדרוג החוויה בכמה רמות. ארז שפריר ב''חלום ליל קיץ'' צילום: יעל אילן

אך יותר מהכל, הקהל נותר עם סימני שאלה מרובים. לאן נעלמה האנרגיה הממזרית של פק (ניר רון מקסים, אך הקסם שבדמותו פג)? למה דורי פרנס משתמש בכל כך הרבה משחקי מילים מתנצחים (קשה להשוות בין תרגומו למונולוג הסיום "אם קצת הגזמנו, בני הצל/ יורשה-נא כך להתנצל/ חישבו שכל זה רק היה/ אשליה והזיה" לזה של ט. כרמי שנכנס ללקסיקון התיאטרון העברי "אם חטאנו חטא לטעם/ אל בזעמכם הפעם/ רק דמו כי נמתם-נים/ עת נגלו פה חזיונים")? מדוע גולדברג המוכשרת מפספסת כשהיא מעניקה נקודת מבט מקורית ליצירה?

החלום סר טעם. זה חמוד, פרוע, צבעוני ואפילו מצחיק, אבל זה לא זה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

Powered by Zuznow