<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג

"ג'קי" או מיי גאד: נטלי פורטמן חכמה בתפקיד מורכב

במרכז הדרמה הפסיכולוגית "ג'קי" עומד סיפור התמודדותה של האישה הראשונה המפורסמת לאחר רצח בעלה. נטלי פורטמן מוכיחה את עצמה שוב כשחקנית סופר אינטליגנטית, שמצליחה לבטא את ההתמודדות הקשה, את המסכה שעוטה הדמות ואת האישה שמסתתרת מאחוריה באופן מרשים // ביקורת קולנוע

דני לרנר | 16/2/2017 20:01
תגיות: קולנוע,נטלי פורטמן,ג'קי קנדי,ג'קי

ג'קי, במאי: פבלו לאריין

 

נראה כי בשנים האחרונות נטלי פורטמן מצאה את הז'אנר המותאם פרפקט למידותיה. מדובר כמובן בדרמה הפסיכולוגית, בסרטים אשר במרכזם ניצבת דמות נשית שברירית אשר עולמה מתהפך ומתערער והעלילה ביסודה עוקבת אחר האופן בו היא מתמודדת, מבחינה נפשית, מול מציאות מתעתעת, כאשר זמנים, זיכרונות וחלומות מתערבבים בתוכה. בעבור משחקה המצוין בדרמה הפסיכולוגית המרתקת "ברבור שחור" (2010) היא זכתה, ובצדק, בפרס האוסקר. בדרמה הפסיכולוגית האמריקאית-ישראלית "סיפור על אהבה וחושך" הלך לה קצת פחות טוב. אבל כעת היא חוזרת עם "ג'קי" בו היא מגלמת את ג'קלין קנדי בימים שלאחר רצח בעלה, נשיא ארה"ב ג'ון אף קנדי, ומספקת תצוגת משחק משכנעת ומורכבת מספיק עבור מועמדות נוספת (ושלישית במספר) לאוסקר.
 
צילום: באדיבות קולנוע לב
מסע אל מאחורי הפוזות והמסכות. מתוך הסרט ''ג'קי'' צילום: באדיבות קולנוע לב

רצח קנדי היווה קרקע פורייה לסרטי קולנוע וטלוויזיה. JFK משנת 1991 של אוליבר סטון עקב אחר התובע המחוזי של דאלאס שחקר את הפרשה. "רובי" (1992) עקב אחר האיש שירה בחשוד ברצח אוסוולד בעודו במעצר. היה גם סרט טלוויזיה עלילתי אשר סיפר את סיפורו של אוסוולד והיה אחד נוסף אשר עסק באלמנתו הרוסייה בימים שלאחר הרצח. סרט הקולנוע EXECUTIVE ACTION משנת 1973 אפילו הלך רחוק יותר ועסק בקונספירציה האפשרית שקדמה להתנקשות מהזווית של המתנקשים וקושרי הקשר המסתוריים. האחרון בסרטי רצח קנדי היה "פארקלנד" (2013) שעסק באירועים שהתרחשו סביב בית החולים אליו הובהל הנשיא מיד לאחר ההתנקשות. וכעת, אחרי שנראה כאילו הנושא כבר מוצה וסופר כמעט מכל זווית אפשרית, מגיע "ג'קי" ומוסיף עוד פיסה מעניינת לפאזל המרתק המרכיב את הסיפור.

"ג'קי" מתמקד באשת הנשיא, האלמנה הטרייה, אשר מיד לאחר הרצח צריכה הייתה לתכנן את הלווית בעלה, לדאוג לילדיה ואף לפקד על פינוי כל חפציה ממשכנה הזמני בבית הלבן. דרך סיפור מסגרת בו היא מרואיינת בביתה החדש לאחר הרצח, הסרט מדלג בעקביות בין זמנים והתרחשויות. כך הוא מנסה לעקוב אחר ג'קלין קנדי-אונסיס והאופן בו התמודדה מבחינה נפשית בצל האירוע הטראומטי אשר שינה את חייה בימים בהם כל עיני העולם היו נשואות לכיוונה.
 
צילום: באדיבות קולנוע לב
סרט של סצנות מינימליסטיות האוצרות בתוכן עולם ומלואו. מתוך הסרט ''ג'קי'' צילום: באדיבות קולנוע לב

בנוי כפסיכו-דרמה ומסופר בצורה לא לינארית, "ג'קי" הוא ניסיון ליצור מעין פורטרט מורכב, ניסיון לשרטט הלך רוח מאוד מסוים, לאו דווקא של אובדן, אלא יותר של אישיות במשבר. זהו סרט על אישה אשר תחושת הערך העצמי שלה נפגמה ואבדה לה והאופן בו היא נאלצה להתעשת ולייצב עצמה, לא רק מול משפחתה וקרוביה – אלא מול האומה כולה. בהתאם לכך, התסריט בנוי בצורה חכמה היוצרת אט-אט את התחושה הכאוטית. הדילוגים הרבים בין אירועים וזמנים המציגים על פניו סיפור מקוטע ומבולבל מהווים בעצם תמונת מראה לדרמה האמיתית המתרחשת בנפשה של גיבורת הסיפור – גיבורה אשר מהלך משמעותי בחייה בעצם נקטע, נופץ, כאשר אופן ההתמודדות שלה היא ליצור בו מחדש סדר.
 
צילום: באדיבות קולנוע לב
עיצוב תלבושות מרשים המחייה את התקופה. מתוך הסרט ''ג'קי'' צילום: באדיבות קולנוע לב

לא פעם זהו סרט של שתיקות מצמררות, של שוטטות ארוכה בתוך חללים שונים, של סצנות מינימליסטיות האוצרות בתוכן עולם ומלואו. אחת הסצנות המקוטעות המרשימות בסרט היא זאת העוקבת אחר ג'קי דרך מצלמה בשחור-לבן בעודה מגישה תכנית טלוויזיה המזמינה את הצופים לסיור בבית הלבן. פורטמן, שחקנית סופר אינטליגנטית, הופכת את הסצנה היחסית פשוטה הזאת לסצנת מפתח להבנת הסרט ולהבנת הדמות שהיא משחקת. זוהי סצנה שבה היא משחקת "שחקנית", אישה שהיא במקרה אשת-נשיא אשר אל מול המצלמה נאלצת להיראות ובעיקר להיכנס לתפקיד אשר הוטל עליה של "אשת-נשיא". מאחר שמה שזכור לנו בעיקר מג'קי או זה את העובדה שהיא הייתה אישה מאוד אופנתית, כזאת ששיווקה דימוי מאוד מסוים, הרעיון כאן הוא לנסות לקלף ולבחון את האישיות שמאחורי הדימוי, לקחת את הצופה למסע אל מאחורי הפוזות והמסכות.
צילום: באדיבות קולנוע לב
נטלי פורטמן מצוינת כתמיד. מתוך הסרט ''ג'קי'' צילום: באדיבות קולנוע לב

"ג'קי" מועמד, ובצדק, לשלושה פרסי אוסקר. הראשון הוא כמובן לפורטמן המצוינת כתמיד. השני הוא עבור עיצוב התלבושות המרשים אשר לא רק מצליח להחיות את התקופה ולקשר אותנו ישירות אל האימאג'ים האיקוניים של הפרשה, אלא גם כזה אשר דרך פלטת הצבעים שהוא מבליט מתאים עצמו בהדרגה לסיפור על האישה שעולמה הוורוד הוכתם והפך באחת לשחור. הפרס השלישי לו מועמד הסרט הוא עבור המוזיקה המלווה אותו הבונה בשלבים את תחושת התעתוע והאובדן העוברים על הגיבורה. שימוש מעניין עושה הסרט בשיר הנושא של המחזמר "קמלוט", אשר עסק במלך ארתור וממלכתו המיתית ומתנגן בין כותלי הבית הלבן ו/או במוחה של גיבורת הסיפור. בראיון שהעניקה לאחר רצח בעלה כינתה ג'קי את תקופת כהונתו בשם זה והאופן שבו הפסקול מעמת בין נעימה קטנה, שקטה ומטרידה המלווה את עיקר הסרט לבין שיר הנושא העשיר של המחזמר ארוג אף הוא בצורה מרתקת.

על עבודת הבימוי המורכבת מפקד הבמאי הצ'יליאני פבלו לאריין, ולצד פורטמן מופיעים פיטר סרסגרד המוכשר ("שבעת המופלאים") בתפקיד רוברט קנדי, גרטה גרוויג ("פרנסס הא") מפתיעה בתפקיד רגוע יחסית בתור העוזרת האישית של ג'קי, בילי קרודאפ ("כמעט מפורסמים") הוא העיתונאי המראיין וג'ון הארט הוותיק והמצוין, אשר נפטר לאחרונה, משחק כומר המנסה לסייע לג'קי בשעותיה הקשות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

Powered by Zuznow