<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג

רופאים: רכיבה טיפולית לא עוזרת להפרעות קשב

הורים רבים שולחים את ילדיהם לרכיבה על סוסים ככלי להתמודד עם הפרעות רגשיות ופיזיות, אלא שכעת האיגוד הישראלי לרפואת ילדים קובע: זה לא מועיל

אבי יופה | 12/12/2013 9:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מסמך חדש שפרסם האיגוד הישראלי לרפואת ילדים ממליץ לא להפנות ילדים המתמודדים עם אוטיזם או עם הפרעות קשב וריכוז לתחום של
ילדים בגן יהודי ארה''ב
ילדים בגן יהודי ארה''ב צילום: גטי אימג'ס
רכיבה טיפולית על סוסים. הסיבה: היעדר מחקרים שמוכיחים כי אכן חל שיפור בחיי היומיום של המטופלים.

רכיבה טיפולית על סוסים נחשבת לסוג נפוץ של טיפול במקרים של מצבים רפואיים שונים. אלא שצוות המומחים כתב בנייר העמדה, שהוצג אתמול בכנס השנתי של איגוד רופאי הילדים, לא קיימים בספרות המדעית מחקרים איכותיים המוכיחים שיפור בחיי היומיום בקרב ילדים עם שיתוק מוחין שטופלו בצורה הזאת.

כמו כן, נכתב כי אין כיום בקרה לאומית המשליטה אמות מידה של בטיחות בתחום הרכיבה הטיפולית, ולכן ההמלצות הן שאין להפנות לתחום זה ילדים החיים עם אוטיזם או עם הפרעות קשב וריכוז. המומחים ציינו גם כי בשנים האחרונות "ישנה תחושה של שימוש מוגזם בהתערבות זו ושל היעדר כלים מתאימים לרשותו של רופא הילדים בעניין".

צוות המומחים, בראשות ד"ר יהודה סנצקי, שוחח בין היתר עם אנשי מקצוע בכירים בתחום התפתחות הילד, הפיזיותרפיה וכן עם אנשי מקצוע בתחום רכיבת הסוסים הטיפולית. לדבריהם, המטפלים בחוות הסוסים למדו את מקצוע הרכיבה הטיפולית, אך הם אינם נחשבים למטפלים פרא-רפואיים ולכן מקצוע זה איננו חלק ממקצועות הרפואה.

הוועדה בדקה את יעילות הרכיבה הטיפולית, ומסקירת הספרות ב-20 השנים האחרונות התברר שאין מספיק מחקרים שיכולים להעיד על שיפור בחיי היומיום בקרב מטופלים. בכל הקשור לבטיחות נכתב כי החוות בישראל שונות האחת מהשנייה בתנאי הבטיחות וכי אין מידע מדויק על מספר התאונות.

מכיוון שהרופא המפנה אינו אחראי לטיב השירות ולתנאי הבטיחות, הוא עלול להיות חשוף לתביעות בגין תאונות. בעצם הרכיבה, כותבים המומחים, קיים סיכון מסוים, ולכן קיימת חובה לבחון את התועלת שבטיפול אל מול הסיכון להיפגע.
 
ההמלצות החדשות אומרות כי יש להפנות לטיפול כזה רק ילדים עם שיתוק מוחין והפרעות נוירו-מוטוריות אחרות קשות. הגיל המינימלי לטיפול כזה צריך להיות שש שנים ואין לתת אותו לסובלים מהפרעת קשב וריכוז, שלהם מומלץ טיפול תרופתי והדרכת הורים; לילדים עם הפרעות רגשיות הנזקקים לשירותי מומחים לטיפול רגשי דוגמת פסיכולוגים; או לילדים החיים עם אוטיזם שמטופלים על ידי מומחים שהוסמכו לכך על ידי משרד הבריאות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
Powered by Zuznow