<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג

חוקרים: האוקיינוס הארקטי מכיל 300 מיליארד חתיכות פלסטיק

אחד החוקרים מספר: "היו אזורים רבים בהם ספינת המחקר שלנו פשוט חצתה מישורי פלסטיק שכיסו את המים בצורה מבהילה". החשש: פגיעה בחי ובמרקם הביולוגי של הים

אסף גולן | 20/4/2017 15:23
תגיות: מדע (סביבה), אוקיאנוס,ארקטי,יסעור,זיהום
מחקר חדש שנערך באזור הארקטי הצפוני בחן את מידת הזיהום באזורים אלו, ומצא שני מתחמים בהם כמות הפסולת היא אדירה: אזור ים ברנסט וגרינלנד. המחקר מעורר דאגה רבה כיון שמדובר בדרך ללא מוצא לפסולת הזו - זרמי מים מביאים את הפסולת ממרחבי האוקיינוסים אל המקומות האלו ובו נתקעת הפסולת שמזהמת את כל המערך האקולוגי ופוגעת אנושות גם באדם.

על פי החוקרים, הפסולת הפלסטית, מעבר להיותה רעילה בחלקה, גם מהווה מגנט שמרכז סביבו חומרים כימיים מסוכנים, שמזיקים למים עצמם. מעבר לכך, בעלי חיים רבים אוכלים את חתיכות הפלסטיק בטעות וכתוצאה מתים מחנק או ממרעב, כיוון שבטנם מתמלאת בפלסטיק לא אכיל שסותם אותה.
 
צילום: SXC
מזוהם כולו. האוקיאנוס הארקטי צילום: SXC

אולם הנזק אינו רק לבעלי החיים, אלא גם לאדם עצמו, כיון שחלק מהחתיכות מאד קטנות ולכן הן חודרות למחזור הדם של בעלי החיים ולבשר שלהם. מאוחר יותר, בעלי חיים אלו ניצודים על ידי האדם ואז בעצם הפלסטיק מגיע אל מערכת העיכול שלנו. במילים אחרות: בסופו של דבר האדם אוכל את הזבל של עצמו. לפי הערכות המדענים, עד 2050 תהיה בים יותר פסולת פלסטיק מאשר דגים.

כאמור כיון שהאזור הארקטי מהווה מקום בו זרמי מים רבים נעצרים, החוקרים מצאו בו שאריות פלסטיק עתיקות יחסית שהגיעו על הזרמים לאזור במשך שנים רבות. על פי הערכות החוקרים, כ-20 טון של פסולת פלסטיק מגיעה כל שנה על זרמי הים לאזור הקוטב הצפוני ומעצימה את הזיהום  בו. "האזורים של גרינלנד וים ברנסט היו כל כך מזוהמים עד שלהערכתו בכל קילומטר ימי מרובע היו מאות אלפי חתיכות פלסטיק בגלים שונים. הפסולת הצטברה במים עצמם וכן גם על הקרקעית כשהיא מזהמת את כל הסביבה כולה" אומר ד"ר אנדרס קוזאר מאוניברסיטת קדיז. לדבריו "היו אזורים רבים בהם ספינת המחקר שלנו פשוט חצתה מישורי פלסטיק שפשוט כיסו את המים בצורה מבהילה".

פגיעה ביסעורים

המערכת הייחודית של בעלי החיים הקיימת באזור הארקטי הצפוני מדאיגה מאד את החוקרים בהקשר לפסולת המצטברת באזור. כבר כעת נרשמת פגיעה משמעותית של אוכלוסיית הפולמאר הצפוני (יסעור שחפי צפוני) מהפסולת הזו, והחוקרים מעריכים כי ככל שחברות כלכליות יחפשו מחצבים באזור הזיהום ילך ויגבר ויפגע אנושות במרחב הביולוגי הטבעי בקוטב.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

Powered by Zuznow