<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג

בובה בן גוריון: תאטרון בובות ישראלי

כמחווה לפתיחת פסטיבל הבובות הבינלאומי של תיאטרון הקרון בירושלים, הארכיון הציוני המרכזי של ההסתדרות הציונית העולמית מציג: תיאטרון בובות בשנות ה-40 בארץ ישראל

nrg ציונות | 21/7/2013 11:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, תיאטרון הבובות היה בחיתוליו. האמנים הרגישו שדרך הצגות הילדים, ניתן לחקור ולפתח את נושא תיאטרון הבובות. קהל היעד הצעיר, הציב עבורם אתגר אשר הוביל את האמנים להביע עצמם בשפה תקשורתית פשוטה, משחקית ומהנה ולימים הוביל את תיאטרון הבובות לתיאטרון שאנו מכירים ואוהבים כיום.
צילום: באדיבות הארכיון הציוני העולמי
''מאז ועד היום'' ד''ר פאול לוי עם בובות. תאטרון הבובות העברי משנות ה-40 צילום: באדיבות הארכיון הציוני העולמי

לקראת פתיחת הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות של תיאטרון הקרון בירושלים, הארכיון הציוני המרכזי של ההסתדרות הציונית העולמית מציג תמונות מרגשות של תיאטרוני בובות שפעלו בשנות ה-40 בארץ ישראל. בין התיאטראות שפעלו, תיאטרון "להקת העץ" בניהולו של ד"ר פאול לוי ותיאטרון ה"בובטרון" מקיבוץ גבעת חיים, בניהולו של הונזו דוד בן שלום.

בתמונות נראים בובנאים המכוונים את תנועת בובות המריונטה לעיניי ילדים ומבוגרים אשר מביטים בהנאה בהצגה המרתקת. הבובות עוצבו בהשראת אנשי היישוב שחיו בשנות ה-40 בארץ ישראל. דתיים וחילוניים, אנשי קיבוץ ומושב, ילדים וילדות ודמויות כמו סולטאנים ונסיכות. ההצגות התקיימו בכל רחבי הארץ, בתוך משאיות אשר עברו הסבה לכדי תיאטרון בובות, בצריפי עץ אשר שימשו כאולם, מעברות עולים ועוד.


צילום: הארכיון הציוני העולמי
עיצוב בהשראת אנשי היישוב העברי. תאטרון הבובות העברי משנות ה-40 צילום: הארכיון הציוני העולמי

בנוסף, הארכיון הציוני חושף כרזות ייחודיות אשר שימשו כפרסומת הקוראות לקהל הרחב, להגיע ולצפות בהצגות השונות של תיאטרון "להקת העץ" ותיאטרון הבובטרון של קיבוץ גבעת ברנר.

הכרזות נכתבו בשפה העברית ולעיתים כללו גם כיתוב באנגלית על מנת שקהל דובר אנגלית יוכל להתעדכן על פרטי ההצגות. הכרזות הכילו מידע המפרט את שמות ההצגות, האם מיועד לילדים או למבוגרים, תאריכי המופעים, מקום, שעה ופרטי הקופות. הכרזות היו נתלות במקומות מרכזיים על גבי לוח מודעות ועמודי מודעות אשר היו פזורים ברחבי היישוב.

אז ועד היום

תיאטרון הקרון נוסד בשנת 1981 על ידי ארבעה בובנאים עצמאיים:מיכאל שוסטר, עלינא אשבל, הדס עפרת ומריו קוטליאר. תחילה התיאטרון הופעל בקרון רכבת שהובא לגן, ועם השנים הפכו אותו לקטר. החל משנות פעילותו הראשונות, תיאטרון הקרון הפיק לצד הצגות הילדים הצגות המיועדות לקהל המבוגרים ולאחר מספר שנות פעילות, התיאטרון הרחיב את פעילותו גם אל הרחוב.

דליה יפה מעיין , מנכ"ל תיאטרון הקרון והמנהלת האמנותית של הפסטיבל: "תיאטרון הקרון יוצר מסורת חדשה של יצירה עצמאית, עקשנית , פתוחה וחקרנית, שנעה בין מסורת לחידוש, בין אמנות לאומנות המחפשת את דרכה בירושלים, שואבת השראה וידע ממסורות עתיקות ותרבויות רחוקות, והכול מתוך אהבה גדולה וכבוד לקהל הילדים".

צילום: האדיבות הארכיון הציוני העולמי
''מסורת חדשה של יצירה עצמאית, עקשנית ופתוחה'' תאטרון הבובות העברי משנות ה-40 צילום: האדיבות הארכיון הציוני העולמי

לדברי אחת מארבעת המייסדים של תיאטרון הקרון, עלינא אשבל: " גן הפעמון בתחילת שנות השמונים שרת את העיר כסוג של מרכז קהילתי ומקום מפגש תוסס מאד של כל אוכלוסיות העיר החילוניות, הדתיות, יהודים וערבים. הרעיון היה להקים מרכז שיאפשר לכל הקהילות לראות את ההצגות ללא הבדל דת, גזע ומין. הקמנו את תיאטרון הקרון, מתוך הגישה שכל אמן שיופיע ייזום את הצגותיו מתוך צורך פנימי ומתוך חופש אמנותי מוחלט. התיאטרון הינו מוסד שמאגד אמנים עצמאיים תוך סקרנות הדדית וכבוד הדדי. אמנים רבים נטמעו בו ולימים הוקם גם בית הספר לתיאטרון".

צילום: באדיבות הארכיון הציוני העולמי
נקודת חיבור ירושלמית: כולם התחברו, ללא הבדל דת גזע ומין. מתוך פסטיבל הבובות הבינלאומי. ראש העיר ירושלים טדי קולר בתאטרון הקרון צילום: באדיבות הארכיון הציוני העולמי

בעבר, לא הייתה מסורת של תיאטרון בובות בארץ ישראל. מצד אחד היו מספר אמנים יוצרים איכותיים, אך מהצד השני המדיום כולו נתפס כנחות, שולי וילדותי. אמני תיאטרון בובות רבים למדו ושיחזרו מסורות מאירופה, טורקיה, אינדונזיה, הודו, יפן ועוד. האמנים ניצלו את היעדר המסורת של תיאטרון הבובות בישראל, לטובתם והרגישו חופשיים לפרק את תיאטרון הבובות למרכיביו:  פיסול, תיאטרון, ספרות, מוסיקה ותנועה וחיברו אותם מחדש בצורות לא צפויות. הם נעו בשני הכיוונים: מצד אחד שאבו מן העבר, ומצד שני פנו אל העתיד, אל תיאטרון הבובות החדש ואל האמנות העכשווית.

החלל של התיאטרון היה לעיתים קטן לעומת אולמות התיאטרון כיום שאף מאובזרים בציוד חדיש ומשוכלל. הצגות הילדים היו הכלי שבאמצעותו חקרו האמנים ופיתחו את הנושאים שעניינו אותם. קהל היעד הצעיר הציב אתגר ליוצרים, להביע עצמם כאמנים בשפה תקשורתית פשוטה, משחקית ומהנה.

ההצגות שנולדו מן האמנות התגבשו והזדככו במפגש החי עם הקהל.

רפרטואר תיאטרון הקרון כיום, מכוון להרחבת גבולות התיאטרון לילדים ולהרחבת ההגדרה של "תיאטרון בובות", מההגדרה המסורתית ברוח תיאטרון הבובות העממי, לתיאטרון שבו השחקן והחומר החזותי, תלויים זה בזה ומשלימים זה את זה תוך הצבת אתגרים לדמיון היוצר של הבובנאי והקהל כאחד. הבחירות הרפרטואריות שמות דגש על יחסי גומלין בין ה"שפות" השונות בתיאטרון. לתוכן, לסגנון ולשפה האמנותית האישית של היוצר.

כיום, 30 שנה מאז היווסדו, ועם יבול כולל של למעלה מ-100 הצגות, מציג תיאטרון הקרון, רפרטואר רחב ומגוון מאד של נושאים, סגנונות, קהלי יעד והצגות רצות. מאחורי כל אחת מהיצירות נמצא אמן ותיק או צעיר. כל אחד מהם שוקד על פיתוח שפת תיאטרון אישית ומקורית ומסתייע רבות בניסיון הנצבר של התיאטרון ושל אמניו. תיאטרון הקרון הירושלמי נחשב כיום כגוף אמנותי מהחשובים בתחומו בארץ ובעולם וזוכה להכרה ופרסים בינלאומיים רבים.

תיאטרון הקרון יוזם מזה 22 שנה את הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות בירושלים, הפסטיבל מעלה הצגות ואירועים לילדים ולמבוגרים, תוך הקפדה על היצע מגוון, איכותי ועדכני.

השנה, פותח תיאטרון הקרון את שעריו עם ארבעה מופעי בכורה ישראלים: גברת כלום"- עיבוד חדשני ומרענן לאגדה 'הדייג ודג הזהב', "המסע הגדול של החייט הקטן", "על הפסים" ו"מי ומי ברכבת לירושלים" עשרות בובנאים מהמובילים מהמזרח הרחוק, אירופה והארץ בחגיגה אמנותית יוצאת דופן.

הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 4-8 באוגוסט בתיאטרון הקרון בירושלים ובמוקדי תרבות נוספים ברחבי העיר כמו מתחם התחנה המתחדש, תיאטרון החאן, ועוד.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

Powered by Zuznow