<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג
פורים

בקיצור נמרץ: זמני תענית אסתר והלכות פורים

מתי מתחיל הצום ומתי מסתיים, איך בדיוק עובדת מצוות מחצית השקל והאם מותר להביא ילדים לבית הכנסת בעת קריאת המגילה. הרב בני הולצמן עושה לכם קצת סדר לקראת חג המסכות

הרב בני הולצמן | 8/3/2017 18:03
תגיות: פורים תשעז, העולם היהודי, יהדות, חג פורים
 

למרות החגיגה, ואולי בשל החגיגה, אנו פותחים את ימי הפורים בתענית. השנה התענית מוקדמת ליום חמישי, י"א באדר. כבכל תענית "קטנה", יש להתענות מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. השנה שוברים את הצום מיד לאחר ערבית, כיוון שאין קריאת מגילה בסיום הצום.

הרמ"א, הפוסק האשכנזי הגדול, כתב על תענית זו: "...יש להקל בו לעת הצורך, כגון מעוברות או מניקות או לחולה שאין בו סכנה... שאם מצטערים הרבה לא יתענו ויפרעו אח"כ. אבל שאר בריאים לא יפרשו מן הצבור" (רמ"א תרפ"ו, ב). לחולים התענית אף קלה יותר השנה, כיוון שהיא מוקדמת.


ירושלים


כניסת הצום: 04:27

צאת הצום: 18:05


תל אביב

כניסת הצום: 04:29

צאת הצום: 18:02


חיפה

כניסת הצום: 04:27

צאת הצום: 18:04


באר שבע

כניסת הצום: 04:29

צאת הצום: 18:05

 
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק


 


בשבת שלפני הפורים קוראים בציבור בספר שני את פסוקי זכירת עמלק, וחובה על כל יחיד לשמוע קריאה זו. יש פוסקים שגם נשים חייבות בכך, והמנהג המקובל הוא שאף נשים מקפידות לשמוע קריאת "זכור".

 
צילום: חמד אלמקת
ספר תורה. צילום: חמד אלמקת





בחג הפורים, מצות צדקה דומיננטית במיוחד. נוהגים לתת סכום כסף לצדקה זכר למחצית השקל שהייתה ניתנת למקדש בזמן זה. את הכסף נותנים במנחה בתענית אסתר (המוקדמת). אין לשכוח שבנתינה זו לא יוצאים ידי חובת "מתנות לאביונים". המנהג הוא לתת 'זכר למחצית השקל' כנגד כל אחד מבני הבית (למרות שמחצית השקל במקדש ניתנה רק מגיל עשרים).

יש הנוהגים לתת שלושה חצאי מטבעות (כלומר שקל וחצי) עבור כל אחד מבני הבית, יש הנוהגים לתת מחצית מטבע אחת (כלומר חצי שקל), ויש הנוהגים לתת עבור כל אחד סכום השווה לעשרה גרם כסף טהור (נחלקו כיצד משערים סכום זה. ויש שכתבו שהוא כ-20 ₪). וכל המרבה בנתינת צדקה הרי זה משובח.



על כל אדם לקרוא או לשמוע את מגילת אסתר, הן בלילה והן ביום.

רצוי לקרוא את המגילה במניין. אם קוראים ללא מניין, לדעת האשכנזים מברכים רק את ברכות המגילה שלפניה, אבל לא את הברכה שאחריה (רמ"א תרצ"ב, א), והפוסקים הספרדים חלוקים בכך. יש אומרים, שנשים מצטרפות למניין לעניין קריאת המגילה (רמ"א תר"צ, י"ח). אין להביא לקריאת המגילה ילדים מתחת גיל חינוך אם הם מפריעים לקריאת המגילה (משנ"ב תרפ"ט,  יז).

ומה עם פספסנו חלק מהקריאה? מי שפספס ולא שמע מבעל הקורא, ואפילו החסיר מילה אחת, לדעת רוב הפוסקים לא יצא, אלא אם כן השלים מיד מילה זו מהחומש שבידו. לכן, לכל המכים למיניהם, צריך להקפיד שהחמרה יתרה בדין מחיית המן לא תבוא על חשבון מצוות קריאת המגילה.

מה לגבי קריאת נשים? אשה יכולה לקרוא לעצמה ולנשים אחרות. בקהילות רבות נהגו בשנים האחרונות לערוך קריאת מגילה לנשים על ידי אישה. במקומות שהדבר מוסיף לעבודת השם, יש בכך ברכה. הרמ"א פסק שאישה הקוראת מגילה תברך "לשמוע מגילה" במקום "על מקרא מגילה" (תרפ"ט, ב), ויש חולקים.

אנו מודים על הנס בברכת הודאה ולכן מוסיפים "על הניסים" בתפילת העמידה, ובברכת הארץ שבברכת המזון. ואם שכח וכבר סיים את הברכה – אינו חוזר.

 
פלאש 90
קריאת מגילה (ארכיון) פלאש 90

 


חייב כל אדם מישראל לשלוח שתי מנות לאדם אחד, ונהגו לשלוח לשני אנשים לפחות. המנות צריכות להיות דבר המוכן למאכל או לשתייה. נתנו האחרונים שיעור למנה: "שראוי לכבד בה אורח חשוב". לדעת פוסקים רבים החיוב במצווה זו הוא גם על נשים וגם על ילדים שהגיעו לגיל מצוות, אף שסמוכים על שולחן אביהם.

 
נאור רהב
משלוח מנות נאור רהב


האבֵל על הוריו, בתוך י"ב חודש לפטירה, או בתוך ל' יום לפטירת שאר קרובים, חייב במשלוח מנות. ועדיף שייתן באותה שנה מאכלים פשוטים, "רק לא תפנוקים העשויים לשמחה" (משנ"ב תרצ"ו ס"ק יח). אין שולחים משלוח מנות לאבֵל (רמ"א תרצ"ו, ו). ומקובל לשלוח למשפחה אף אם יש בה אבל, ולא לייעד לאדם מסויים.
כתב הרב נח ויינברג, בעל ה"שרידי אש" (מגילה סימן ט') מדוע לא מברכים על מצווה זו: "שמשלוח מנות היא להרבות שלום ואהבה ורעות ... במשלוח מנות טוב שיתן מרצונו החפשי, מתוך רגש של אהבה לאחיו".


 

חייב כל אדם מישראל לתת מתנות לשני עניים ביום הפורים, באופן שהמתנות או הכסף יגיעו לעניים ביום הפורים עצמו.

כתב הרמב"ם על מצווה זו: "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שֵם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה" (הלכות מגילה ב', י"ז; ויעויין בדבריו בהל' יו"ט ו', י"ז).

 
צילום: SHUTTERSTOCK
מצווה לתת מתנות לאביונים בפורים עצמו. הומלס בתל אביב צילום: SHUTTERSTOCK



 

הזמן הקובע להתחייב במצווֹת היום הוא עלות השחר. לכן, הנמצא בעלות השחר של י"ד באדר (השנה ביום ראשון) בפרזים, ערים שלא היו מקופות חומה בימי יהושע בן נון, מתחייב בכל מצוות הפורים בי"ד. וכן להפך. הנמצא בעלות השחר של ט"ו באדר בירושלים – מתחייב בכל מצוות הפורים בט"ו (ה'שרופים' על פורים יכולים להתחייב במצוות הפורים פעמיים).

ירושלמי הנוסע למקום פרוז במהלך יום י"ד, פטור ממצוות הפורים בי"ד. ונחלקו הפוסקים האם חייב בהם בט"ו גם אם אינו חוזר לביתו. אדם שדעתו היתה להיות בעלות השחר של י"ד בפרזים אך לבסוף נשאר בירושלים, ולהפך, נכנס לבעיה וישאל חכם.


הרב בני הולצמן הוא רב קיבוץ מעלה גלבוע, ר"מ בישיבת הקיבוץ הדתי, וחבר ארגון רבני ורבניות בית הלל



מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק

Powered by Zuznow