<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג
חורבן

בדרך לחופה: איך הגעתי מאהבה לקריסה?

בסוף החתונה היא ניגשה אלי, נתנה לי חיבוק ובירכה אותי "שיהיה לך באמת רק טוב". הבטתי בזוג המושלם מרחוק, אחת שהבית שלה נחרב מתבוננת מהצד איך בית נבנה. שרק יישארו כאלה לנצח

אור לוי | 12/1/2017 11:15
תגיות: חתונה, חופה, יחסים, זוגיות, העולם היהודי
היא הולכת לאט, צעד אחרי צעד, בדרך אל החופה, והלב שלי הולך איתה. הייתי שם כשכולנו היינו בזוגיות והיא נשארה הרווקה האחרונה. הייתי שם בשיחות נפש אל תוך הלילה, בהן סיפרה לנו כמה נמאס לה כבר לצאת לדייטים, כמה היא כבר רוצה להגיע אל האחד שלה, להתמסד כבר.

ניסיתי תמיד להבין אותה ולהיות שם בשבילה, לברר את המקום שלה כרווקה אחרונה בקבוצת החברות שלנו, ולכאוב יחד איתה, לתמוך, לעודד. היא הייתה לי במחשבה כשבקבוצה נולדה התינוקת הראשונה. חשבתי עליה גם כשנולד השני, וגם כשילדתי בעצמי.

 
צילום: יוסי אלוני
''אני יודעת כמה זה קשה להתחיל בניה של בית'' צילום: יוסי אלוני


כולנו התקדמנו הלאה, שלב אחרי שלב, והיא נשארה שם, בין דייטים, מחכה לו, עוברת דייטים כושלים, מתבאסת, אוגרת כוחות וממשיכה הלאה. הייתי שם כשהוא הגיע, כשהיא שלחה לנו את התמונה שלו בפעם הראשונה. היא סיפרה לנו על הטרגדיה המשפחתית המשותפת שלהם וקיוויתי בשבילה שהוא ידע לתמוך בה בצורה הנכונה, בתור אחד שעבר את אותו הדבר בדיוק. שידע להכיל את הכאב שלה כמו שאנחנו לא יכולנו, כי לא הבנו.

לטורים הקודמים של אור לוי:
רוצה כבר להתגרש. כשאני לבד - פתאום טוב לי
פגומה: איזה באסה להיות פרודה דתיה
האנשים שבלעדיהם לא הייתי שורדת את הגירושין

הייתי שם כשעברו החודשים והוא לא נפרד ממנה, והיא לא נפרדה ממנו, והרשיתי לעצמי לקוות שהנה- זה "זה". גם כשהגיעה ההודעה המרגשת-"הוא הציע!" גם אז הייתי איתה בלב ובמחשבה, בידיים שאוחזות את הפלאפון, מקלידות "מזל טוב אהובה!" ומתכוונות להרבה יותר מזה.

והנה היא צועדת אל החופה, יפהפייה בשמלה לבנה ועיניים ירוקות, מסתובבת שבע פעמים סביב החתן שלה, שעומד ועיניו נוצצות מהתרגשות. נדמה לי שעוד מעט ואעמוד בתוך שלולית כי אני לא מפסיקה לדמוע. החברה הטובה שלי מתחתנת. העיניים דומעות והשפתיים לוחשות תפילות בלי הפסקה.

כשרב הישיבה מברך "אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה...אהבה ואחווה ושלום ורעות", יש לי צביטה קטנה בלב. כולם מתרכזים באהבה ובאחווה, אבל אני מניסיוני כבר הספקתי ללמוד שמה שבאמת חשוב הוא השלום. אם יש צעקות שמרעידות את גג הבית, איך יהיו בו אהבה ואחווה ורעות?

אני עוצמת את העיניים ומתפללת. גם אני עמדתי פעם מתחת לחופה, כלה טרייה ומאושרת. היינו זוג שמח ונרגש, ומי בכלל העלה בדעתו שכל כך מהר - אפילו לפני שנגמר שבוע שבע הברכות - השלום יברח מהבית שלנו לבלי שוב.

 
צילום: שאטרסטוק
תמונת המחשה: הצעת נישואין צילום: שאטרסטוק


אני נושאת תפילה דומעת שהם ימשיכו להביט ככה אחד לתוך עיני השנייה גם מחר, בשבוע הבא ובכל השנים שיבואו. שימשיכו להיות קשובים זה לזה, שימשיכו לראות כמה השני טוב ומתוק, שימשיכו לרצות לעשות אחת את השני מאושרים. שידעו לגשר על כל חילוקי הדעות, שיהיה להם טוב ביחד, טוב גדול ואינסופי. שיתקיים בהם "זכו - שכינה ביניהם".

אני מביטה בהם מרחוק, אחת שהבית שלה נחרב מתבוננת מהצד איך בית נבנה, קורם עור וגידים. אני יודעת כמה זה קשה להתחיל בניה של בית, וכמה הקירות רועדים בהתחלה מכל משב רוח. השנה הראשונה, אומרים יודעי דבר, היא הכי קשה. הם זוג מתוק מדבש, מושלמים. שרק יישארו כאלה לנצח. שיצליחו להחזיק את הקירות הרועדים ולשים עליהם שכבת הגנה של אהבה וסובלנות. שיקימו יסודות יציבים יצוקים מחברות איתנה. אני מאמינה בהם כל כך, ומתפללת כל כך. עשה שיהא בניינם בניין עדי עד.

בסוף החתונה, כשנשארות רק החברות הטובות ובנות המשפחה ברחבת הריקודים, היא ניגשת אלי לתת לי חיבוק ארוך ומברכת אותי - "שיהיה לך באמת, באמת, רק טוב", היא אומרת, והעיניים הירוקות שלה אומרות בלי מילים, ואני מבינה בדיוק למה היא מתכוונת. היא לא צריכה להגיד יותר מזה. "אמן," אני לוחשת, ומתכוונת לתפילות שלי עליה לא פחות מאשר לברכה שלה עלי.


מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק

Powered by Zuznow