<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג

צפת: שלוש פעמים בשנה קוראים בספר תורה בן 500

בבית הכנסת 'אבוהב' העתיק מתרגשים המתפללים מהספר שנכתב בידי האר"י ומספר התורה של רבי סולימאן אוחנה, אף הוא בן 500 שנים. הגבאי: "תמיד ברחתי עם פתיחת הארון, מעוצמת הקדושה"

מקור ראשון
יאיר קראוס | 2/10/2016 12:47
תגיות: צפת,האר"י הקדוש
ערב ראש השנה תשע"ז נערכים בבית הכנסת העתיק 'אבוהב' שבלב העיר העתיקה בצפת לקראת הרגע קדוש בשנה מבחינתם: פתיחתו של ארון ספרי התורה בני 500 השנים, שעומד נעול במשך כל השנה.

עוד כותרות:
- ביטחון, שלום והתחלה חדשה: נבחרי הציבור מאחלים
- עבאס שילם מחיר בבית, אבל חזר ללב של השמאל
- זזים מהבית: אנשים שיעשו את החג קצת אחרת

מהארון יוציאו המתפללים שני ספרי תורה. האחד נכתב בידי רבי יצחק אבוהב, ממגורשי ספרד, ביחד עם האר"י הקדוש, מחבר תורת הקבלה. האחר נכתב בידי רבי סולימאן אוחנה, גם הוא לפני למעלה מ־500 שנה.
 
צילום: אנצ'ו ג'וש, ג'יני
''מעולם לא נגעתי בספרים האלו''. כרסנטי (משמאל) והרב חדד בבית הכנסת 'אבוהב' צילום: אנצ'ו ג'וש, ג'יני

מאיר כרסנטי, בן 84, הוא גבאי בית הכנסת שהוקם במאה ה־16. הוא משמש בתפקיד קרוב לארבעים שנה, וממשיך את דרכו של אביו, שניהל אף הוא את בית הכנסת. "מעולם לא נגעתי בספרים האלו", הוא מספר ל'מקור ראשון'. "במשך כל השנים, ברגע שפותחים את ארון הקודש ומוציאים את ספרי התורה אני בורח ומתרחק. זה לא הפחד כמו היראה מהקדושה הגדולה של הספרים הללו".

לפי המסורת, ספר התורה המיוחס לרבי יצחק אבוהב נכתב בידיו בטהרה, ומי שכתב את שם א־לוהים המופיע בגווילי הספר היה האר"י, רבי יצחק לוריא. כרסנטי מספר שגם זקני צפת לא ממש יודעים מדוע נקבע זה מאות בשנים ששני ספרי הקודש הללו יהיו סגורים בתוך הארון במשך כל השנה, ולא ייפתחו אפילו כדי להסתכל בהם, אלא רק בשלושה מועדים בשנה: "בשל הקדושה שלו (של האר"י – י"ק), קבעו חכמי העיר בעבר שיקראו בספרים רק ביום הכיפורים, בשבועות ובראש השנה, שסימנם ראשי תיבות כש"ר", סיפר כרסנטי.

"אנשים שעולים לתורה רועדים לידי, גם תלמידי חכמים", מעיד שלמה חדד, תושב העיר המשמש חזן בבית הכנסת וקורא בספרים העתיקים. "קולם רועד כשאני קורא בספרים הללו. אני מרגיש שזה כמו מעמד הר סיני. את העלייה הזו קונים אנשים שבאים לכאן מכל העולם ומבקשים לזכות במצווה הזו".

בכל השנים הקפידו בבית הכנסת העתיק לקרוא בספר רק לעולים בתורה נשואים, שטבלו במקווה קודם לכן. אגדות רבות נקשרו בזוג הספרים. "אני יודע עוד מאבי", מספר כרסטני, "שבשנה אחת עלה לתורה אדם שטעה באחד הפסוקים, ובמקום לומר 'ואגידה לך' אמר 'ואנידה לך', והוא חזר על הטעות שוב ושוב.

"הוא טען שאינו מצליח לקרוא מילה אחרת, וזה מה שנכתב בספר. כשבא אחד מחכמי המתפללים, הוא הצליח לראות שכתובה בו המילה 'ואגידה', והבינו כי יש בעיה בעולה, שחטא בחטא של נידה". מאז החליטו להקפיד יותר לא לתת לכל אדם לעלות לתורה, אלא אם הצהיר שחזר בתשובה והיטהר.
 
צילום: אלי דסה
''אתה חש בתוך ההיסטוריה של העם היהודי''. הרב שמואל אליהו צילום: אלי דסה

הרב שמואל אליהו, רבה הראשי של צפת שקיבל את הסמכתו לרב העיר בבית הכנסת הזה, מתפלל בו בימות החול והשבת. לדבריו, התפילה בו שונה מבכל מקום אחר, ולו בגלל המטען העצום שמתלווה לתפילות כאן: "הפלא פה הוא שאתה חי את ההיסטוריה. אתה לא רק רואה איפה חיו לפני 500 שנה, אלא מרגיש את העץ הזה בן מאות השנים, וחש בתוך ההיסטוריה של העם היהודי. בדקו את הספר הזה בשנים האחרונות מהמילה הראשונה ועד האחרונה, והוא כשר".

מדי שני וחמישי בשבוע מתמלא בית הכנסת במבקרים מכל רחבי הארץ, שמבקשים לחגוג ולציין בו בר מצווה או ברית מילה. האורחים מחזקים את המניין המקומי, שהולך ומצטמצם.

"אני נולדתי כאן, ועל כיסא אליהו הזה מלו אותי וגם את אבי", מצביע כרסנטי, "עצוב לי שהוותיקים נפטרו ולא הגיע לכאן דור צעיר שימשיך את המסורות, יתפלל כאן וימלא את השורות הריקות. אני מקווה שהדור הצעיר של צעירי צפת יגיעו לכאן ויחדשו את התפילות ההומות שהיו כאן".

לקראת יום כיפור הקרוב, המועד השני שבו קוראים בספרי התורה, מתכננים בבית הכנסת להחליף את הכיסוי שעוטף את אחד הספרים בכיסוי חדש, שיוצר בדיוק כמו הפרוכות המקובלות במסורת הצפתית זה מאות השנים. הפרוכת החדשה מושלמת בימים אלו ביד אמן, ומשולבים בה ריקועי כסף.


מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק

Powered by Zuznow