<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג

שרימפס במטבח הכשר: מה באמת שווה תעודת כשרות?

מלצרים שאוכלים בשר וחלב במטבח "כשר", קייטרינג שמגיש באותן צלחות שרימפס ומזון "כשר", ומטבחים שמכשירים כלים לקראת פסח אך ממשיכים להגיש בהם לחם. "בכמה מסעדות 'כשרות' אוכלים לא כשר? אני חושש", אומר בכיר במערך הכשרות

חנן גרינווד | 29/12/2016 9:33
תגיות: תחקיר 360, כשרות, תעודת הכשרות, פירות ים, קייטרינג, הרבנות הראשית, המשרד לשירותי דת, משגיחי כשרות, משגיחים, מסעדה, בית קפה, מלון, מטבח, לא כשר, כשר,
"עבדתי בקייטרינג שהפעיל שני מותגים – האחד הוצג ככשר והשני כאוכל גורמה שכלל פירות ים למיניהם. אבל שניהם פעלו עם אותם כלים. יום אחד על הצלחת היה קבב ויום אחר שרימפס" - כך מעיד זיו (שם בדוי, כמו שאר השמות בכתבה), מלצר לשעבר בחברת הסעדה באזור השרון, שסיפורו הוא רק אחד מיני רבים, שחושפים טפח ממה שנעשה מאחורי הקלעים בחלק מהמטבחים.

בשבועות האחרונים נחשפו עדויות מרחבי הארץ על התנהלות מערך הכשרות בישראל ובמשכן הכנסת יתקיים דיון בנושא בעוד כשבועיים. הטענות שפורסמו עוסקות בפעילות של המערך כולו ופעילות המועצות הדתיות אך מתברר כי גם ברמת השטח המצב קטסטרופלי. בשורה של ראיונות ל"360 התמונה המלאה", חושפים מלצרים, טבחים ואנשי צוות במלונות ובחברות קייטרינג, התנהלות קלוקלת ולא כשרה בעליל, תחת חסות תעודת הכשרות וההשגחה של הרבנות הראשית.

"פירות ים לצד אוכל כשר": זיו מספר על הכשלים בקייטרינג (צילום ועריכה: איריס כהניאן)
 


אלפי מסעדות, בתי קפה­­ומלונות מחזיקים בגאון את תעודת הכשרות, תלויה בחלון הראווה או ליד המטבח. מאות חברות קייטרינג מכינות אוכל לאירועים וחגיגות, והאורחים סועדים את לבם בידיעה ברורה שהכל כשר ותחת השגחה. כמובן ברוב המקרים תעודת הכשרות בעלת תוקף ומשמעות, אך בדיקת "360 התמונה המלאה" מוכיחה שבהרבה מקרים אחרים, המצב שונה לחלוטין. אוכל שאינו כשר מוכנס למטבחים, כלים של חלב ובשר (ולפעמים גם מזון) מתערבבים והלכות הכשרות נשארות כאותיות יתומות ב"שולחן ערוך".

תעודת הכשרות, כך מתברר, היא לעתים קרובות מסמך חסר חשיבות, שאין כל קשר בינו לבין הקריטריונים שהוא אמור לייצג. במהלך העבודה על התחקיר הגיעו לידי 360 עדויות על תקלות כשרות חמורות בירושלים, בתל אביב, בחולון, באילת, בעפולה ובעוד מקומות רבים. חלק מהמשגיחים שאמורים לפקח על הכשרות בעסקים, כך לפי העדויות, מגיעים למטבחים לזמן קצר בלבד ומבלים את זמנם באמירת תהילים, במקרה הטוב, או בהעלמת עין מוחלטת במקרה הפחות טוב. כך עשרות אלפים אוכלים מזון לא כשר בחסות הרבנות.

יום כשר, יום לא כשר. היום לא

זיו עבד בחברת קייטרינג מוכרת באזור השרון, שסיפקה אוכל לאולמות היוקרתיים ביותר בישראל. "הקייטרינג פעל תחת שני שמות שונים והפיק אירועי יוקרה", העיד זיו, "תחת שם אחד הוגש מזון כשר לכאורה ותחת השם השני מנות שכללו פירות ים ואוכל לא כשר אחר. הבעיה הייתה שהמחסן היה אותו מחסן, העובדים אותם עובדים והכלים אותם כלים. חד משמעית, אנשים לא אכלו כשר".

לדברי זיו, המשגיח לא באמת מילא את תפקידו: "בקושי ראינו אותו, אולי כמה דקות בתחילת אירוע ואז הוא היה נעלם. וכשהוא היה במקום, הוא היה מסתובב ואוכל".
 

צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

נעמי, שעבדה בכמה מלונות בירושלים, סיפרה ל-360 שבאחד המטבחים שבהם עבדה ראתה עובדים מערבבים בשר וחלב, אחרי שעות העבודה: "בתקופת הרמדאן, העובדים המוסלמים התכנסו מדי ערב לשבור את הצום. אחד המאכלים האהובים עליהם היה מקלובה – עוף עם יוגורט. לתנור הם אמנם הכניסו את היוגורט, אבל את השתמשו בכלים של המלון כדי לאכול את המנה הלא-כשרה בעליל". לדבריה של נעמי, עובדים במלון הזמינו לא פעם עבור האורחים מזון לא כשר ביודעין. "הם היו מזמינים אוכל ממקום שאינו כשר כי היו מקבלים לעצמם צ'ופר.

נעמי: אכלו עוף עם יוגורט, הזמינו אוכל לא כשר לאורחים (צילום ועריכה: איריס כהניאן)
 
קטעים נוספים


גם גדי, שעבד כמלצר במסעדת בשר בעפולה, סיפר כי העובדים לא הקפידו על כשרות המטבח, בכל הנוגע לאוכל שלהם עצמם. "העובדים כל הזמן היו מביאים מזון מהבית ואוכלים אותו עם הכלים של המסעדה. היו מקרים שהכניסו חלב למקום ואפילו חיממו מזון בתנורים של המסעדה".

בכיר במערך הכשרות באזור המרכז סיפר ל-360 כי הבעיה חריפה יותר דווקא בצפון הארץ. "יש הרבה מטבחים בצפון שמפעילים קייטרינג בצורה בעייתית", אמר. "אין שם פיקוח על הכשרות ויש לא מעט תקלות חמורות. מנסים להילחם בתופעה, אבל לפעמים דווקא הרבנים המקומיים הם הבעיה. הם מחפפים, נותנים לבני המשפחות שלהם לעבוד וזה פוגע במקצועיות".
 
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

פסח כשר ושמח. או לפחות שמח

פרצה שקוראת לתקלות בכשרות היא חג הפסח, שבו ההקפדה על דיני החמץ במקביל לכשרות הרגילה הופכת את השמירה על ההלכה למורכבת הרבה יותר. רותם, שניהלה מסעדה במרכז הארץ, סיפרה שבעל המסעדה ביקש לחסוך כסף ועבודה קשה של הגעלת כלים ולכן דרש מהעובדים לארוס את הכלים הרגילים בקרטונים ולהציגם בפני המשגיח ככלי פסח שהובאו מהמחסן. "עבדו על המשגיחים כאילו מדובר בכלים חדשים", מעידה רותם, "הייתי שם ארבע שנים וזה היה קטע, ממש הפך למסורת".

"בפסח הודיעו למלצרים במלון שצריך להכשיר את המטבח", מספר תמיר, שעבד בעבר ברשת בתי מלון מוכרת באילת. "ערב אחד, שלושה ימים לפני החג, לקחנו את כל הצלחות ושטפנו במים רותחים כדי שנגיד שהגעלנו את הכלים. אבל הבעיה הייתה שנותרו שלושה ימים עד החג, אז המשכנו בימים האלה להגיש לחם בכלים שאמורים להיות כשרים לפסח. עכשיו, המשגיח ראה אותנו שוטפים את הצלחות, והוא ראה במלון שממשיכים להגיש בהן, אז אני לא יכול להגיד בוודאות שהוא ידע שאנחנו עושים משהו מסריח, אבל לפי איך שזה היה נראה – הוא פשוט בחר להתעלם".

נירה: "אם הייתי דתייה הייתי עושה בלגן" (צילום ועריכה: איריס כהניאן)
 

קטעים נוספים


נירה, מלצרית במסעדה בחולון, הוסיפה בשיחה עם 360: "היה מצב בפסח שהיו לנו שקיות של קטשופ שלא הייתה עליהם כשרות לפסח. היה כתוב 'כל ימות השנה חוץ מפסח', אבל את הבוסים זה לא עניין והם הורו לנו להשתמש בהן. יש לי חברים ששומרים כשרות ומפריע לי שהם סומכים על תעודה שלא תמיד מגיעה באמת. אם הייתי דתייה - אולי לא הייתי אוכלת יותר במסעדה או עושה בלגן".

"הכסף הגדול נמצא בפסח", מסביר בכיר במערך הכשרות בישראל. "המשגיחים מגיעים לבעלי העסקים ומציעים להם לשלם להם באופן גלובלי. הנהלים דורשים שמשגיח יהיה במקום כל הזמן, והוא מציע לעשות עסקה 'אני לא רואה אותך ואתה לא רואה אותי'. להערכתי, 80 אחוזים מהעסקים בירושלים למשל עובדים כך. זה מוביל לבעיות, לא של חמץ דווקא, אבל בהחלט דברים שלא כשרים לפסח הלכה למעשה.

ירושלים – עיר הקודש. או שלא

בתחילת יולי נעצרו חמישה בכירים מאוד במועצה הדתית בירושלים בחשד לעבירות של מרמה והפרת אמונים. הרב הראשי לירושלים אריה שטרן הבטיח להילחם בשחיתות ובבעיות הכשרות, אך עד עתה ידו על התחתונה.

בכיר במערך הכשרות בעיר אמר ל-360 כי קיים "חשש ממשי" שבשל התנהלות המשגיחים, ישראלים רבים אוכלים מזון לא כשר בחסות תעודות הכשרות של הרבנות. "משגיח צריך להגיע שעה ביום, אבל בפועל הם כמעט ולא מגיעים", העיד. "כשהם כן באים, הם יושבים וקוראים עיתון, לוקחים איזה ביס, לא שמים לב למה שנכנס ומה שיוצא מהמטבח. היה איזה משגיח שנכנס למטבח בשרי עם אייס קפה ביד, הסתכל ויצא".

בכיר במערך הכשרות מספר: ישראלים אוכלים מזון לא כשר עם תעודה (צילום ועריכה: איריס כהניאן)
 

קטעים נוספים


"יש בכל מסעדה, כולל מסעדות בהשגחת הבד"ץ, תקלות כשרות. בכמה מסעדות אוכלים לא כשר? אני חושש לענות. מדובר באחוזים נמוכים יחסית אבל זה קיים. הסיבה שאני אומר שהאחוזים נמוכים היא כי כמעט כל דבר אפשר להתיר בדיעבד, אבל זה לא אומר שזה תקין על פי הנהלים. השאלה היא אם היית יודע האם היית אוכל במקום, והתשובה היא חד משמעית לא אם אתה מקפיד. גם תולעים באוכל אפשר להתיר בדיעבד, אבל זה לא אומר שזה כשר".

מפקח בבירה סיפר כי במקרים רבים מסעדות מביאות בשר ממזרח העיר, כדי לחסוך. "גיליתי מסעדה בעיר שבה הפועל נהג ללכת לשער שכם לקנות בשר. זה שנתפס הוא כנראה רק טיפה בים. בפירוש יכולים להיות מצבים שבהם מכינים במסעדות בעלות תעודת כשרות בשר לא מזוהה. זה קורה בכל יום, והבעיה היא שהמשגיחים לא עושים את עבודתם מספיק טוב".
 
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

בכיר ברבנות: "בג"ץ שם לנו פטיש 5 קילו על הראש"

בשנים האחרונות מתנהל ויכוח אדיר בין הרבנות הראשית למתנגדיה, בראשם אנשי ארגון הכשרות האלטרנטיבית. הדיון הגיעה בשנה שעברה לשיא חדש, כשהיועמ"ש אז, יהודה וינשטיין, קבע כי מותר להציג מזון כ"כשר" גם אם הוא לא נושא תעודת כשרות של הרבנות. מדובר היה במכה אדירה לרבנות, שעד אותו רגע הייתה מונופול בתחום. אלא שביוני האחרון שללו שופטי בג"ץ את חוות הדעת הזו. לצד החזרת הכוח לרבנות, בית המשפט מתח ביקורת נוקבת על הרבנות ודרש שיפור דרמטי של המצב הקיים.

בכיר ברבנות הודה בשיחה עם 360 כי ישנם כשלים משמעותיים בכשרות, אך הדגיש שלשעתו יש להשאיר השליטה בידי הרבנות: "כבר 14 שנה שהרבנות לא מתפקדת. המדינה לא מקצה לזה משאבים וכוח האדם מצומצם", אמר "בג"ץ הנחית לנו פטיש חמישה קילו על הראש וקבע לנו דד ליין של שנתיים. יש רצון אמתי להסדיר את נושא הכשרות ויש תחושה של רוח חדשה".
  

צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

אחת ההצעות המשמעותיות שנמצאות על השולחן הוא הפיכת הרבנות לרגולטור של הכשרות, כלומר לגוף שיאשר לחברות חיצוניות לספק שירותי כשרות בהתאם לנהליה. מהלך כזה יוביל לתחרות בענף מחד גיסא, ויאפשר לפיקוח הדוק מצד הרבנות, מאידך גיסא. בינתיים ועד להודעה חדשה, ימשיכו במסעדות, בבתי הקפה ובמלונות להגיש אוכל שכשרותו עומדת תחת צל כבד של ספק.

מהרבנות הראשית נמסר בתגובה: "בכתבה מתוארים מספר מקרים נקודתיים אשר אין באפשרותנו לבדוק את אמינותם והנסיבות וזאת, בהיעדר פרטים מזהים. ככל שהמקרים המתוארים אכן התרחשו מדובר באירועים חמורים מאוד וברור כי הרבנות הייתה מסירה את תעודת הכשרות של המקום. אנו מאמינים כי מדובר במקרים בודדים ומקרי קיצון של פעולות זדוניות שסופן להיתפס".

"רוב רובם המוחלט של משגיחי הכשרות עושים עבודתם נאמנה מתוך תחושת שליחות ובמסירות, מכתתים רגליהם בין העסקים ודואגים לכשרות ראויה למען הציבור החפץ בכך. כנ״ל גם לגבי בעלי העסקים אשר מכבדים את הדרישות והנהלים ואינם עוברים עליהם מתוך כבוד הדדי ללקוחותיהם כפי שלא יחבלו בניקיון המזון ובריאותו. נשמח לקבל פרטים נוספים ולבדוק את המקרים שתוארו".

"לפני כשנה, הקים הרב הראשי  דוד לאו ועדה מקצועית לבחינת מערך הכשרות הבוחנת את מכלול האפשרויות לשינוי מערכתי לאור הכשלים הקיימים וכדי למנוע מקרים מסוג אלו. הוועדה בוחנת מספר חלופות שהובאו בפניה לשיפור מערך הכשרות בישראל. לכשיתקבלו המסקנות הם יועברו לעיונם של חברי מועצת הרבנות הראשית לצורך יישומם".



מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

עוד ב''בפולמוס''

פייסבוק

Powered by Zuznow