<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג

התוכנית ללימודי יהדות: הקצנה דתית או החלטה ראויה?

רמי לבני חושב שרק חינוך ישראלי-חילוני יאפשר להצמיח דור מנהיגים שמהווה חלופה לימין המשיחי, ואילו אילון אדלשטיין חושב שחשוב לבסס יהדות ישראלית שמעודדת דיאלוג פתוח. הושבנו שניים לראש בראש על התוכנית ללימודי יהדות

רמי לבני ואילון אדלשטיין | 30/8/2016 16:46
תגיות: תוכנית ללימודי יהדות,
הפרויקט בשיתוף פנים - איגוד ארגוני יהדות ישראלית
רמי לבני

כשהיינו תלמידים צעירים, נהגנו להתחבט בשיעורי חברה בשאלה אם אנחנו יותר "יהודים" או יותר "ישראלים". מי שבחר ב"יהודי" נטה להחשיב יותר את המימד האתני והדתי, בעוד שהמושג "ישראלי" הובן אז כפירוש הלאומי, ובד בבד האוניברסלי, של קיומנו כאן.


עוד ב-nrg יהדות:
- כיסוי הראש שלי הוא אזיקים לאיש שאני לא אוהבת
- אולי הוא קוסם, אבל התורה של ברלנד איננה אמת
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

גם בתור ילדים היה לנו ברור שבין שתי האפשרויות קיימת סתירה, או לפחות מתח משמעותי, אשר שיקפו את המרד של הציונות ביהדות, שהוביל למהפכה בקורות חייו של העם היהודי ולהקמת מדינת ישראל.

כל אחד צריך להכריע מה הוא. להכריע זה להיות אמיץ, בוגר, מחויב, אחראי. גם בלי דת, טקסי פולחן וספרי קודש, לא חשנו לרגע אחד שהתרבות הישראלית החילונית שגדלנו עליה – ומבחינתנו היא הייתה היהדות הרלוונטית - חסרה במשהו. אפילו להיפך. היה בה הכול: לשון עברית, ספרות עברית, זמר עברי, מקרא, חיים שלמים של אהבת וידיעת הארץ, זיקה עמוקה לכל מה שקורה כאן ופתיחות לכל מה שמתרחש בעולם.

ואז, לא ברור מתי בדיוק זה קרה, לאחר רצח יצחק רבין, או בהשפעת שנים ארוכות של שלטון נתניהו והמפלגות הדתיות, או בגלל אופנות מיובאות מאמריקה, החלו להישמע קולות אחרים. הללו טוענים שהחילונים, כזכור רוב האוכלוסייה בישראל, סבלו בעצם כל השנים האלה מחסך חמור. הזהות שלהם הייתה פגומה, חלקית, מודחקת, ועתה צריך לתקנה ולהוסיף לה את המרכיב שבמאמץ רב כל כך של כמה וכמה דורות סולק ממנה – הדת.

צילום: אמיל סלמן
''לבנט וחבריו בימין הדתי יש אסטרטגיה ברורה: להחליש את התודעה של המגזר החילוני''. בנט צילום: אמיל סלמן

ולכן צריך להפסיק לדבר על ישראליות (בתור הגילום הלאומי, האזרחי והמודרני של ההוויה היהודית), לבטל את המתח הפורה שיצרה הציונות בין "יהדות" ל"ישראליות" ולהתחיל לדבר על יהדות-ישראלית, במקף מחבר ומטשטש הבדלים, כלומר על ישראליות שהדת היהודית היא מרכזה.

זהו הרקע לתוכנית של נפתלי בנט לתגבור לימודי היהדות בבתי הספר הממלכתיים. מדובר בצעד היסטורי, והאדישות שבה הוא מתקבל היא בלתי נסבלת. לבנט וחבריו בימין הדתי יש אסטרטגיה ברורה: להחליש את התודעה של המגזר החילוני בישראל, שרק ממנו יכולים לקום יריבים פוטנציאליים לשאיפותיהם האתנוצנטריות והמשיחיות.

בבתי ספר שבהם ילמדו מכיתה א' עד ט' על "קסם הסידור" ועל הנחת תפילין, יהיה קשה יותר להצמיח מנהיגים בעלי שיעור קומה, שחושבים אחרת מהבית היהודי. כמה חבל שגם במקרה זה מתקיים שיתוף פעולה טרגי עם "ארגוני ההתחדשות היהודית" מהאגף הליברלי. הארגונים דוחפים את המהלך בתקווה שעל חורבות החילוניות הישנה, שסיימה את תפקידה ההיסטורי בעיניהם, תקום אלטרנטיבה יהודית מתונה, מסורתית, או כמו רפורמית, והיא זו שתתמודד יום אחד מול האורתודוכסיה הקיצונית במגרש הפנים-יהודי.

אבל ישראל איננה ארה"ב, וזה כמובן לא יקרה. החלופה הפוליטית והתרבותית היחידה לנפתלי בנט היא החילוניות. צריך לעשות הכול בשביל לחזק אותה, וקודם כול בבתי הספר – עם חינוך ישראלי, לא יהודי.

הכותב הוא מנהל תוכנית פולי-תקווה למנהיגות סוציאל-דמוקרטית וחוקר מוזיקה

אילון אדלשטיין

התוכנית המקיפה להוראת "תרבות יהודית ישראלית" לכיתות א' ועד ט' שהשיק לאחרונה משרד החינוך נועדה "לחשוף את התלמידים לעולם היהדות רב-הפנים, תוך התאמתו לרלוונטיות של חייהם בתוך ההקשר הישראלי הרחב. התוכנית תעניק ידע נרחב ומעמיק, חוויות עשירות וכלים מגוונים וחדשניים לפיתוח אישיותם וזהותם של התלמידים כיהודים, כישראלים וכבני-אדם.  כמו כן, היא תעמיק את יכולתם לקיים דיאלוג קשוב ומכבד בין הזהויות השונות והמגוונות אשר קיימות בחברה הישראלית".

בתי הספר הממלכתיים, הפותחים בזאת את שנת הלימודים החדשה, נערכים בהדרגה לקראת הוראתו של המקצוע החדש. מכללות ואוניברסיטאות מציעות כעת לבאים בשעריה תוכניות מיוחדות להכשרתם כמורים בתחום ההוראה החדש במערכת החינוך.

במקביל, אני שומע אנשים סביבי שתמהים: "חינוך יהודי?! זה באמת מה שאנחנו צריכים עכשיו? בדיוק בזמן שכל-כך צריך לבצר את הדמוקרטיה שלנו מפני כל אותן מגמות לאומניות ואתנוצנטריות הפושות בנו מכל העברים?". לאלו אני אומר: "כן, ודווקא עכשיו!" מדוע? כי עכשיו אנחנו צריכים לבנות תשתית אזרחית שאינה תופסת את המימד האתני והדתי שבזהות המשותפת כמקנה לנו איזה פריבילגיות מוסריות על חשבונם של ערכים דמוקרטיים.

צילום: אריק סולטן
''יש לבנות תפיסת יהדות ישראלית הרואה את הפרט מכבדת את שונותו''. הישיבה החילונית צילום: אריק סולטן

עכשיו אנחנו צריכים לבנות כאן תפיסת יהדות משותפת שתומכת בהסתכלות אנושית אוניברסלית וכבוד יסודי לכל מי שאינו בן עמנו. עכשיו אנחנו צריכים לבנות כאן תפיסת יהדות ישראלית הרואה את הפרט, מכבדת את שונותו, ומוכנה לעשות למענו. יהדות ישראלית השמחה על קיומן של גישות שונות, המעודדת דיאלוג פתוח. ולבסוף, יהדות ישראלית הרואה בחיוב מגמות של התפתחות והתחדשות, ואינה חרדה מהן. את כל אלה, התוכנית החדשה מנסה לקדם.

עכשיו אנחנו צריכים להתרגל לצמד המילים הזה: יהודית-ישראלית, ובמיוחד למקף שביניהם, אותו אנחנו מעוניינים לעבות ולפתח כדי שלא יישאר חד מימדי וחד כיווני.

ייתכן שיש בכך גם משהו יומרני. ייתכן שכוחות הסחף הגדולים בחברה הישראלית עוד יוסיפו להכתיב כאן מציאות כוחנית האטומה לקולות העומק של היהדות והדמוקרטיה גם יחד. ייתכן שילדים ובני נוער שנעשו מודעים לשותפות האפשרית בין יהדות ודמוקרטיה לא יצליחו (ואולי אף לא יחפצו) לשנות את פניה של החברה האזרחית הישראלית העתידית.

אך כפי שכבר אמרו חכמינו ברוב מהפכנותם, לא עלינו המלאכה לגמור, ולא אנו פטורים להיבטל ממנה. שכן, זהו יעד חשוב, המשתלב עם הרעיון הציוני מן המקום הבריא והמתפתח שלו, והמשתדל להרחיק את הציונות מתחלואיה ועיוותיה העצמיים. מכאן צומחת אמונתי האישית בנחיצותו של חינוך יהודי ראוי בעולם החינוך הישראלי. כן עכשיו, ודווקא עכשיו.
       
הכותב הוא מרצה להוראת מחשבת ישראל באוניברסיטאות תל-אביב, בר-אילן וסמינר הקיבוצים, וכן עובד בתכנית "בארי" של מכון הרטמן ובמשרד החינוך

הפרויקט נעשה בשיתוף פנים - איגוד ארגוני יהדות ישראלית המייצג 60 ארגונים ברחבי הארץ.



מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח

המומלצים

עוד ב''טור אורח''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

Powered by Zuznow