<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג

שיימינג ושנאת חינם: האם יהודים רבים יותר?

הנטייה האנושית-יהודית להוציא רע על בני אדם, היא שורשית ועמוקה. לא לחינם מעמיד אותה סולם הערכים היהודי בשורה אחת עם שלוש העבירות החמורות ביותר – גילוי עריות, רצח ועבודה זרה. מילה טובה בכוחה לחבר. מילה רעה ביכולתה להרוס

יהודה פולישוק | 13/8/2016 23:26
תגיות: תשעה באב, שנאת חינם,
ימי האבל על חורבן בית המקדש שנחרב בגלל "שנאת חינם", גורמים לי להרהר בשאלה האם אכן יש  לעם היהודי נטייה למריבה ומחלוקת יותר מלעמים אחרים, או שמא מדובר באגדת עם. הבדיחה הידועה מספרת על אותו יהודי שספינתו טבעה בלב ים והוא מצא את עצמו על אי בודד. חלפו עליו שנים של בדידות שבמהלכן החל להתאקלם באי ולבנות לעצמו תשתית בסיסית לחיים סבירים.


עוד כותרות ב-nrg:
- מיוחד: החורבן שלי - שירה על הבית שחרב
- חזרנו לירושלים, אך אנו עדיין בוכים על חורבנה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כאשר נקלעה למקום ספינה מיהרו האנשים לרדת אל האי ולהציל את האיש, שלמרות השמחה על הצלתו התקשה להיפרד מהאי שלו. הוא היה חייב להראות להם את הסביבה בה חי בשנים האחרונות. בין השאר הראה להם את שני בתי הכנסת שאלתר והקים במקום. תמהו האנשים בית כנסת אחד ניחא, אבל שניים למה לך? ענה להם היהודי מיד, אחד הוא בית הכנסת "שלי" והשני זה בית הכנסת של אלה שאני אף פעם לא אכנס להתפלל איתם.

 
 


בעידן המודרני בו המידע המרכזי זורם במדיות הדיגיטליות, ניתן בקלות למדוד עד כמה מהר רצה לה שמועה או אמירה משמיצה ברשתות החברתיות. עד כמה קל לעשות "שיימינג" לאדם, למרות שהוא לא בהכרח עשה באמת רע למישהו ולמרות שאין למישהו בהכרח כוונת זדון לפגוע בשמו הטוב.
 
צילום: מירי צחי
''מדוע אנו נמשכים לסיפור הרע, גם כשאין לנו אינטרס?'' קינות בהרודיון צילום: מירי צחי

היד קלה על השיתוף והלייק, בעיקר כשמדובר ברכילות עסיסית. עשו בבקשה ניסוי פשוט, ספרו פעם משהו טוב על מישהו, ונסו להתמודד מול הכמות הדלה של התגובות והשיתופים שתקבלו. במקביל ספרו משהו רע על מישהו, ותגלו תוך זמן קצר הררים של תגובות נאצה. מה עומד מאחורי הדבר הזה, מדוע אנחנו נמשכים לסיפור הרע ולעיסוק ברוע, גם כשאין לנו כל אינטרס בדבר?

השאלה הזו נשאלה על ידי חז"ל בתלמוד - אמר ריש לקיש מאי דכתיב: אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון? לעתיד לבא מתקבצות ובאות כל החיות אצל הנחש ואומרים לו - ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל, אתה מה הנאה יש לך? אמר להם: "ואין יתרון לבעל הלשון".

הנטייה האנושית-יהודית להוציא רע על בני אדם, היא שורשית ועמוקה. לא לחינם מעמיד אותה סולם הערכים היהודי בשורה אחת עם שלוש העבירות החמורות ביותר – גילוי עריות, רצח ועבודה זרה. מילה טובה בכוחה לחבר. מילה רעה ביכולתה להרוס. ובמקרים מסוימים גם להרוג.

ערב תשעה באב, קרוב ל-1950 שנים מאז נחרב בית המקדש בגלל שנאת חינם, זה הזמן להעלות את המודעות לנושא הכל כך כאוב הזה. אנחנו עם שיש לו יכולות מדהימות, ולאורך כל ההיסטוריה מציג יתרון ועדיפות, ובעיקר בתחום הערכי. אולם יחד עם זה עקב האכילס שלנו הוא היחס לאחר דווקא בהווה היומיומי, והצורך להשתפר בשמירה על לשון רעה ולהרבות באהבת חינם.


מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

יהודה פולישוק

יו"ר ומייסד יוזמת אורות ומנכ"ל קרן חרו"ת

לכל הטורים של יהודה פולישוק

המומלצים

עוד ב''יהודה פולישוק''

פייסבוק

Powered by Zuznow