<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג

אין דתיים באולימפיאדה? זו אשמתנו

לפני שאנחנו דורשים לראות חובשי כיפות ושביסים צועדים בטקס פתיחת המשחקים האולימפיים, עלינו לדאוג שספורטאים דתיים יוכלו להתקדם בתוך הספורט הישראלי

ד''ר מירי שחף | 7/8/2016 15:06
תגיות: אולימפיאדה בברזיל
בסוף השבוע האחרון נפתחה האולימפיאדה בריו דה ז'נרו, ו-48 ספורטאים ישראלים נחתו בברזיל על מנת להשתתף במשחקים במגוון ענפים - אין ספק שמדובר בזכות גדולה. חלק לא מבוטל מנציגי הסגל האולימפי הם עולים חדשים, וזו בהחלט עובדה משמחת שמוכיחה כי יכולת, כישרון ומוסר אימונים גבוה הם המפתח להצלחה. אולם האם באמת כל ילד וילדה בעלי כישרון ספורטיבי בולט, חריצות והתמדה יכולים להגיע לצמרת?


עוד כותרות ב-nrg:
- "הטובים לתקשורת" בגרסה חרדית: רוצים להשפיע
- 95% מהישראלים מחזיקים תנ"ך בבית
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בכדי לענות תשובה מקיפה יש להכיר בעובדה שהדרך לצמרת רצופה בעבודה קשה, בהקפדה על תזונה, שעות שינה וכדומה. נערים ונערות צריכים לאורך שנות אימוניהם הרבות לשלב את שיגרת האימונים יחד עם לימודיהם הפורמאליים. לאחר מכן עליהם לשלב אימונים לצד שרותם הצבאי (תחת תקן של ספורטאי מצטיין) ובהמשך לשלב אימונים לצד עבודה.
צילום: גטי אימג'ס
ישראל צועדת בטקס הפתיחה צילום: גטי אימג'ס

לא פשוט להיות ספורטאי צמרת בישראל. הדבר דורש משאבים כלכליים לא מעטים, בנוסף לתעצומות הגוף והנפש באימונים המפרכים. בענפים דוגמת שייט, רכיבה וטריאתלון הציוד יקר עד מאד. בכל הענפים יש לקיים נסיעות למחנות אימונים ולתחרויות ברחבי העולם בכדי לשמור על רמה גבוהה, ואלו מקשים על שגרת חיים תקינה ודורשים ממון רב.

בנוסף על כל אלו קיים גורם נוסף - ייחודי אך ורק לספורטאים יהודים - השבת. ענפים רבים מקיימים אימונים ותחרויות בשבת. ספורטאים דתיים דוגמת יובל פרייליך (סייף) ובת-אל גטרר (טאקוונדו), שהצליחו להתברג לצמרת הספורט בישראל, נאלצו לבחור האם להתחרות בשבת או לא. מדובר בבעיה חובקת עולם, לאחרונה נאלצה שחקנית טניס השולחן אסתי אקרמן מארה"ב לוותר על השתתפותה באולימפיאדה משום שדרוגה ירד עקב סירובה לשחק בשבת.

בזירת הספורט המקומית ניסו למצוא פתרונות יצירתיים לסייע לספורטאים הדתיים – כגון קביעת תוצאה בשחייה ביום שישי ללא מתחרים והתייחסות לתוצאה זו בהשוואה לתוצאות שקבעו העמיתים בתחרות בשבת. מובן שפתרון זה אינו מעמיד את הספורטאי הדתי בעמדה שווה, כיוון שלא דומה תחרות מול עמיתים לתחרות מול סטופר והתוצאה הנקבעת נפגמת במישרין עקב כך.

דוגמה נוספת לפתרון הושגה לאור פסיקת בג"ץ לעתירתו של הסייף יובל פרייליך בנוגע לתחרויות בשבת. הפסיקה קבעה כי יובל לא יופלה לרעה ואם נקבעה תחרות בה לא יוכל להשתתף – הוא יזכה בניצחון טכני. אפשרות נוספת, היא כמובן לשנות את מועדי התחרויות המקומיות ליום אחר בשבוע ואז הספורטאי הדתי יוכל להתחרות כשווה בין שווים מבלי שיקבל ניצחון טכני או יתחרה בתנאים שונים מעמיתיו.

נוסף על הענפים שיזכו לייצוג ישראלי באולימפיאדה הקרובה, קיימים ענפי ספורט נוספים, שבחלקם נחשבים לפופולריים ביותר בישראל, בהם גורם השבת מגביל עד מאוד. לדוגמה משחק הכדורגל, המשוחק בשבתות ומדיר ספורטאים מוכשרים ליטול בו חלק ברמות גבוהות. יתרה מזאת, הדרה מענף זה אינה נחלתם של ספורטאים דתיים ומוכשרים בלבד, אלא גם של אוהדים ומאמנים מוכשרים הרוצים לשמור שבת באופן מסורתי.

הפתרונות היצירתיים שהוצגו לעיל, המאפשרים לספורטאי שומר שבת להיות שותף פעיל בספורט - מוגבלים לתחומי מדינת ישראל, בה חיים יחד חילונים לצד דתיים שמגלים הבנה ואמפתיה, ובזכות כך יכולים להגיע לפתרונות ייחודיים ומותאמים לכולם. אך מה באשר לתחרויות בינלאומיות? כאן המצב הופך למורכב הרבה יותר.

בכדי להמחיש זאת נדגים את מורכבות הבעיה ממועד התחרויות באולימפיאדת סיאול (1988) שהתקיימו ביום הקדוש ליהודים - יום הכיפורים. השייטים יואל סלע ואלדד אמיר שהיו קרובים מאוד לזכות במדליה, לא השתתפו במשט השני מתוך שבעה שהתקיימו, בעטיו של יום הכיפורים וזכו לבסוף במקום הרביעי. גם המתאגרף היהודי יהודה בן-חיים נאלץ לפרוש מקרב שהתקיים ביום הכיפורים. מנגד, ניתן לציין את הצלחתו של שמעון מזרחי בהקדמת גמר הפיינל-פור שהתקיים בברצלונה בשנת 2001, לשעה 17:30 בכדי שלא יתנגש עם אירועי יום הזיכרון.

הצלחות נוספות בזירה הבינלאומית בנושא פלורליזם דתי, נרשמו בסוגיית השתתפותן של ספורטאיות מוסלמיות. הג'ודוקא הסעודית וויג'דאן שאחרקני זכתה לאישור הוועד האולימפי העולמי ולאיגוד הג'ודו העולמי באולימפיאדת לונדון (2012) להשתתף בקרבות כשעל ראשה חיג'אב, האצנית הפלסטינית ווּרוּד סוואלחה, הייתה האישה הפלסטינית הראשונה שהשתתפה באולימפיאדה, ואת ריצת ה-800 מטר ביצעה באולימפיאדת לונדון בלבוש צנוע כשעל ראשה חיג'אב.

גם איבטיחאג' מוחמד, המכונה  איבטי, שהינה מוסלמית אדוקה מניו-ג'רזי, תתחרה באולימפיאדה בריו בענף הסייף בלבוש צנוע. היא תהיה האמריקאית הראשונה בהיסטוריה שתופיע עם חיג'אב במשחקים האולימפיים. דוגמאות אלו מוכיחות שהשינוי אפשרי בהחלט!

אין ספק שההתמודדות בזירה הבינלאומית קשה ומאתגרת יותר מהתמודדות ברמה ארצית, אך לפעמים מחווה של רצון טוב והתחשבות בצרכי האחר יכולים לחולל שינוי. ההתמודדות אינה פשוטה אך כל מסע מתחיל בצעד קטן. לפיכך, אני ממליצה בזאת לשרת התרבות והספורט מירי רגב, שמיום כניסתה לתפקיד חוללה שינוי ומהפיכה של ממש בתחום התרבות בישראל, לפעול למען הנגשת הספורט לכלל המגזרים, הן ברמה הארצית והן ברמה הבינלאומית.

זה אפשרי וזה מחויב המציאות. כיום, אנו מפספסים את התפתחותם של ספורטאים וספורטאיות  רבים מסיבות לא "ספורטיביות". והעובדה כי הם אינם מתקדמים בצמרת הספורט בגלל שמירת השבת הוא הפסד של המדינה כולה. אנו חייבים לאפשר ייצוג הולם של כל המגזרים במדינת ישראל! הגיע העת לחולל שינוי ולא להדיר ספורטאי מוכשר מסיבות לא רלוונטיות ובטח לא בשל רצונו לכבד את אמונתו הדתית. את המאבק בזירה העולמית נוכל לנהל רק לאחר השלמת המשימה בארצנו.

הכותבת היא מרצה במסלול לחינוך גופני במכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון



מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח

המומלצים

עוד ב''טור אורח''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

Powered by Zuznow