<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג
החוזרים

טבילה בלי בלנית? זה מפחיד אותי

תחילה חששתי שאיני מקיימת את מצוות הטבילה על פי כל דקדוקיה. את כל הפחדים שטחתי בפני הבלנית, שלקחה על עצמה את מלוא האחריות, ופטרה אותי מדאגותיי. האישה שקיבלה לאחרונה תדמית דמונית, הייתה עבורי, למקור של ניחום ועידוד

אביטל ז'נט קשת | 27/6/2016 12:15
תגיות: חוק המקוואות, מקווה
הטור הזה הולך להיות כנראה לא פופולרי, אולם דווקא בשל העובדה המצערת שלאחרונה רייטינג קובע את פני ההלכה היבשה החלטתי לדלג על הסעיף הזה. הישג החדש כביכול נרשם לטובת האישה היהודייה - עתה נשים תוכלנה לטבול כרצונן. לכאורה יש כאן קביעה תקדימית שנועדה לסייע לנשים שטוענות שהן מובכות קשות כשהן עומדת בפני בלנית זרה או מטרידה על פי הגדרתן. אולם נשאלת השאלה האם לאישור יש איזשהו תוקף הלכתי, או שמדובר בהישג סרק שעשוי רק להוביל לבלבול מערכתי.


עוד ב-nrg יהדות:
- פרסומת וידאו משגעת את החרדים: אלפי מצביעים
- קיבוצניקית, רב ועולה חדשה לומדים יחד לרבנות
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כבר כיום ישנן נשים גרושות או רווקות שמוצאות לנכון לטבול במקווה ואיש לא יעצור בעדן. סביר להניח שאיש לא מבקש להציג תעודת זהות בכניסה למקווה, כך שהן טובלות כרצונן, וקובעות לעצמן דת חדשה. שהרי היהדות מתקיימת מתוקף אחיזתה בחוקים מסוימים, גם אם הם עתיקי יומין. מי שלא נענית להם, היא עדיין יהודייה כמובן, אבל איננה מוגדרת אישה ששומרת תורה ומצוות.
צילום: פלאש 90
''הפרצה עשויה להפוך לפרץ'' צילום: פלאש 90

צא ומצא שמעתה אישה שלא מצויה ברזי ההלכה תגיע למקווה ותשאף לא להשתמש בעזרתה של הבלנית. מעמדה של בלנית יהפוך לכזה שלוטה בערפל גמור, והפרצה עשויה להפוך לפרץ ולכך אני מתנגדת. כמוני יש עוד נשים, אולם הן חוששות להשמיע קול, שמה יקראו בשמות גנאי שונים ומשונים.

דמיינו שכלה צעירה מגיעה לטבול במקווה בפעם הראשונה וללא כל סביבה תומכת. מתוך מגננה ושאריות מידע שאספה מתוך התקשורת, היא עלולה להצהיר מיד שאין לה צורך בבלנית. הבלנית מצווה להניח לה, וכך היא תטבול בפעם הראשונה בחייה - ספק אם בכלל תצא ידי חובה.

בשיח שמתנהל כיום, גם את החשש הזה אסור להביא בחשבון, שמא נעורר בה חרדה. וכך, עודף ההתחשבות יהפוך לתגובת שרשרת בעייתית שבה גם מעורב הרב שמסכים לחתנה על סמך זה שטבלה כדת וכדין. והנה ממש בלי כוונה, דבר גרר דבר, והיהדות הפכה לקרקס פסיכולוגיסטי מערבי.

כחוזרת בתשובה, אני מוצאת שדווקא המצווה הזו חיברה אותי ליהדותי, לעברי, לעצמי, תוכלו לומר לגופי. עם הזמן, הפכו הימים בהם טבלתי לימים שמחזקים את הקשר שלי עם בורא עולם, ועם שרשרת דורות של נשים שקיימו אותה לאורך השנים. וכמובן שבתמורה היא הביאה תחת כנפיה שלום בית, ועוד. רגע המפגש המחודש עם הבעל הפך פתאום למשמעותי. ואלה רק מקצת המעלות.
צילום: ג'ראר אלון
''מי שנמצאת שם עבורך במקווה זו אישה, אישה כמוך בשר ודם''. מתוך ההצגה ''מקווה'' צילום: ג'ראר אלון

תחילה פקפקתי אם אצליח לקיימה באדיקות, לכן המעטתי בערכה, ובהמשך חששתי שאיני מקיימת אותה תמיד על פי כל דקדוקיה הרבים. את כל הפחדים והחששות האלה שטחתי בפני הבלנית כמובן, שלקחה על עצמה את מלוא האחריות. ופטרה אותי מדאגותיי. אותה דמות שקיבלה לאחרונה תדמית דמונית, הייתה עבורי, למקור של ניחום ועידוד.

את התדמית הגרועה להן זוכות הבלניות הדביקו גורמים רבים. בין היתר ההצגה "מקווה" שגרמה לנשים שאינן נוהגות לטבול לשאול אותי שאלות מביכות וחודרניות הרבה יותר מששואלת הבלנית, וכמובן תוכניתו של אמנון לוי, והכלה שעומדת מול המים בוכייה.

יש כל כך הרבה נשים שחשות אחרת, שמיקרות את הרגע הקדוש בו הן יוצאות מהמקווה טהורות, מוגנות, אפופות בטוהר שקשה להסביר. יש כל כך הרבה בלניות עושות עבודתן נאמנה, בשכר זעום ולא מתגמל. ואם יש כאלה שחורגות מתפקידן ניתן להעיר להן, או להתלונן. אולם אל לנו להגזים ולקבוע הלכה חדשה בשם קידום האישה והשוואת מעמדה ל-השם יודע מה.

מי שנמצאת שם עבורך במקווה זו אישה, אישה כמוך בשר ודם. זה לא ברנש אלמוני שדוחק אותך ברגליו במקרה או שלא במקרה, כשאת מתיישבת לצדו מתוך חוסר ברירה, באוטובוס ההומה. הייתי שמחה אם נשים דתיות בעלות אופי לוחמני יתחילו לייצג אותי בצורה הרבה יותר ברורה, כי הרי יש לנו הרבה מהמשותף.

אולם מנקרת בי התחושה שהן מחפשות אהדה בעולם הלא נכון. אם באותו מרץ הן היו נלחמות ללא מורא בשלטי החוצות, או בזילות גופן של נשים שמוצג לראווה תחת כל עץ רענן, ניחא. אבל את זה לטעמי אינן ממש עושות מחשש לפגיעה באותו עולם. במקום זה הן הולכות על מאבקים פופולריים, צוברות בהם הישגים " כבירים" לשיטתן, ומזניחות לטעמי את כל השאר. אחיות שלי, אני ממתינה לכן, אוהבת מאד את המרץ שלכן, אולם בבקשה הפסיקו להתעמת עם הגורמים הלא נכונים. התוצאה של זה לא מביאה ברכה תחת כנפיה.


מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

אביטל ז'נט קשת

צילום: דרורלי שרה קשת

הכותבת היא סופרת. ספרה "לפני ואחרי בבני ברק סיטי" יצא בהוצאת ידיעות ספרים

לכל הטורים של אביטל ז'נט קשת

המומלצים

עוד ב''אביטל ז'נט קשת''

פייסבוק

Powered by Zuznow