<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג

ההתבוללות בתפוצות: לא יהודי, אבל גם לא גוי

כאשר שואלים מה מעמדו של בן לאם לא יהודייה ולאב יהודי, התשובה הקלאסית היא 'גוי', אולם בדורות האחרונים יצרו הפוסקים מעמד מחודש לאדם כזה, מעמד ביניים בין יהודי לגוי, המכונה 'זרע ישראל'

הרב אליהו בירנבוים | 28/2/2016 21:26
שאלות רבות בעולם היהודי בתפוצות עוסקות במעמדו של מי שהוא בן לאב יהודי ולאם לא־יהודייה. מה ייחוסו של אדם זה? ברור שהוא אינו יהודי כהלכה, שכן אמו לא יהודייה, אבל האם היותו בן לאב יהודי מקנה לו מעמד מסוים? האם מן הראוי שיעבור ברית מילה? האם הוא יכול ללמוד בבית ספר יהודי, או להיות חבר בקהילה יהודית? האם ניתן לכבדו בגלילת התורה או בפתיחת הארון בבית הכנסת, והאם יש בכלל להשתדל לקרבו ליהדות?

עוד כותרות ב-nrg:
רבנים: "ללכת לכלא ולא לגלח את הזקן"
בצה"ל יבחנו מחדש הליך אישור פטור לזקן
• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

שאלת מעמדו של אותו ילד מתעוררת ביתר שאת לאור תהליכי ההתבוללות הגואים של הקהילה היהודית מחד גיסא, ולאור הרצון להשתייכות קהילתית גם של בני זוגות מעורבים מאידך גיסא. אם בעבר נישואי תערובת היו מעין חציית גבול והכרזה על נטישת הזהות היהודית, הרי שכיום זוגות מעורבים רבים מבקשים להמשיך ולקיים קשר של זהות, שייכות ומשמעות עם העולם היהודי ואף לגדל את בניהם כיהודים. האם עלינו להיענות להם?
הרחבת הזהות היהודית

כאשר שואלים מה מעמדו של בן לאם לא יהודייה ולאב יהודי, התשובה הקלאסית היא "גוי" או "לא יהודי". אולם מעניין הדבר שבמשך הדורות האחרונים הפוסקים יצרו מעמד מחודש לאדם כזה, מעמד ביניים בין יהודי לגוי, המכונה "זרע ישראל". מעמד זה מקנה לאותו לא יהודי ממוצא יהודי יחס מיוחד, כדברי הרב הרצוג, הרב הראשי לישראל: "אינה דומה גויה אשר נולדה מאב ואם גויים לנולדה מאם נכרייה ואב ישראל, שבודאי קיבלה פחות או יותר השפעה יהודית, ולבה יותר קרוב לישראל וליהדות, ויותר קל להאמין שהיא תחת השפעה יהודית".
לא זו בלבד; מדברי חז"ל אנו למדים באופן ברור שבנם הביולוגי של אב יהודי ואם לא יהודייה אינו נחשב כלל לבנו של האב היהודי מבחינה משפטית: "בנך הבא מן הישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה" (קידושין סח, ב). יחד עם זאת, הפוסקים כן נתנו דעתם על כך שלמרות שמבחינה פורמלית אין ייחוס לילד אחרי אביו, עדיין קיימת תודעה טבעית של דאגה ורחמים של האב כלפי ילדו ולהפך, וכדברי הרב עוזיאל:"בנו הנולד לו מגויה כיון שהוא דידיה רחמי האב עליו וממסמס ליה בביצים וחלב" (משפטי עוזיאל ז, סימן כא).
 

הרב אליהו בירנבוים

הרב צבי הירש קאלישר, ממבשרי הציונות, היה אחד הפוסקים הראשונים שחידשו את המושג "זרע ישראל" וביקשו לקרב את הבנים הלא יהודים אל חיק היהדות: בילד אשר אביו ישראל ואמו הנכרית מצווין אנו לפתוח לו פתח תקוה למולו כעת וכשיגדל יוכל מהר לעשות כרצון אביו לטבול עצמו כדת וכדין ואם אין מלין אותו דוחין אותו בידיים מעדת ישראל, ולא ככתוב ואל ידח ממנו נדח... ועוד יש לעורר שטבילה כזו אשר אביו ישראל יותר מחויבין להכין לו דרך הבחירה מאשר יעשה להנולד מנכרי... אבל ערבין אנחנו זה לזה במה שיכולין לזכותם שלא לדחותם חלילה... (בתוך שו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר, חלק א, יו"ד, סימן רכט־רל).

מעניין שהרב קאלישר אינו מתמקד בדבריו באשמתו של האב היהודי ואינו מבקש להוקיע אותו. בדיוק להפך; הוא מתרכז בניסיון לשמור אותו ואת בנו כחלק מהקולקטיב היהודי. ללא ספק יש כאן גישה אינטגרטיבית ורחבה לגבי הגדרת גבולות העם היהודי.

בעקבות דבריו של הרב קאלישר כתב גם הרב עוּזיאל, אשר היה הראשון לציון הראשון לאחר הקמת מדינת ישראל, דברים מהותיים על מעמדו של ילד שהוא בן לאם נוכרייה ואב יהודי: אף על פי שאינם קרויים בנים אבל זרע ישראל הם מצד האב ועלינו לקרבם אל היהדות ולא להרחיקם מתורת ישראל ומקרב היהדות לעולם (שו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן, סימן סא).

מכל מקום למען בניהם ודאי שאנו חייבים לקרבם... אפילו הם בני גויה (שנישאה לישראל) הרי מזרע ישראל המה, ואלה הם בבחינת צאן אובדות. וירא אנכי שאם נדחה אותם לגמרי... ניתבע לדין בפני ה' ויאמר עלינו "את הנדחת לא השיבותם ואת האובדות לא ביקשתם" (שם, סימן סה).

בדברים אלה הרב עוזיאל מגדיר את הילדים של האב היהודי "צאן אובדות" הכלולות בהיגד "כי לא ידח ממנו נידח", למרות שמבחינה הלכתית גרידא הם אינם יהודים. השקפתו של הרב עוזיאל המשתרעת על פני תשובות רבות איננה רק הגותית אלא גם פרגמטית ובעיקר אקטיבית. לדעתו עם ישראל צריך לפעול באופן מעשי לצירופם של אותם אנשים שהם צאצאי יהודים כדי להרחיב את המעגל היהודי. הרב עוזיאל דן את אותם ילדים מתוך ראייה ארוכת טווח ופרספקטיבה קולקטיבית המבקשת לשמור על עתידו של העם היהודי. במובן מסוים הרב עוזיאל לא חושב רק על מצבו של ילדו של האבא היהודי אלא על מצבה של האומה כולה. ראייתו היא ראיה אסטרטגית כללית, ראיה מכילה כלפי אותם אנשים שהם זרע ישראל.

התמודדות דה־פקטו

במצב הנתון שבו קיימים נישואי תערובת, הגישה המוצגת כאן מבקשת להוסיף ולא להחסיר - לצרף  את הבנים של הזוגות המעורבים לעם היהודי ולא לדחותם. לצורך כך ניתן להם אף שם ומעמד מיוחד -  "זרע ישראל" - וזאת כדי להתייחס אליהם בדרך של כבוד וכדי להעביר להם את המסר שהם רצויים במחננו, שאמנם הם לא יהודים כהלכה אבל שם ישראל חל עליהם.

להבדיל אלף אלפי הבדלות, לפני זמן לא רב נתקלתי במצב דומה שמשך את תשומת לבי. זוג צעירים מאיטליה – הבחור קתולי והבחורה יהודייה – סיפרו לי על כוונתם להתחתן בכנסייה. לשאלתי כיצד ייתכן שהכומר המקומי מוכן לחתן איש נוצרי עם אישה יהודייה בכנסייה ללא שהיא תמיר את דתה, התשובה הייתה פשוטה: "הכומר לא מחייב שהאישה תטבול לנצרות כדי להתחתן, אבל היא מתחייבת בכתב שלאחר שיהיו לבני הזוג ילדים, הם יוטבלו לנצרות ויהיו נוצרים".

כמובן, הרב עוזיאל התנגד בכל תוקף לנישואי תערובת וראה בהם סכנה להמשך קיומו של העם היהודי, אבל מאידך הרב עוזיאל לא פחד לשאול את השאלה הקשה - כיצד להתמודד עם נישואי תערובת דה פקטו? האם להכריז על הבנים של אב יהודי ואם לא יהודייה כפורשים מכרם בית ישראל או שמא יש לקרבם, לא רק לטובתם אלא מתוך דאגה לקיומו העתידי של העם היהודי? הרב עוזיאל בחר בתשובה השנייה.

אגב, לא רק בדברי הרב עוזיאל אנו מוצאים יחס מקרב ל"זרע ישראל". גם בדבריו של הרב אלישיב אנו מוצאים הדרכה לקרב ולגייר ילדים לאב יהודי ואם לא יהודייה: על דבר השאלה, בן או בת שנולדו לאב יהודי ולאם גויה לא עליכם, וסבורים לתומם כי הינם יהודים כי אביהם יהודי, וכעת מתעניינים הבן או הבת הנ"ל בלימוד יהדות, האם יש לקרבם בכוונה לגיירם כדת וכדין – או שצריך לרחקם ככל גוי הרוצה להתגייר... בכהאי גוונא בוודאי צריך לקרבם ואין לרחקם, והוא כיון שהם מזרע יהודי... (קובץ נצח ישראל ד' תשס"ט, עמ' שסב).

זהו אפוא היחס שעלינו להעניק היום לאותם בנים למשפחות מעורבות. לקרב ולא להרחיק, ולעשות הכול על מנת שאותם ילדים יתגיירו וישובו לחיק עם ישראל.



מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

עוד ב''במחפשים תשובה''

פייסבוק

Powered by Zuznow