<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג
החוזרים

זמר שחזר בתשובה נשאר במיינסטרים, סופר - לא

מה הוא קו הגבול שלנו, הכותבים שזכו לחזור בתשובה? ולמה הוא שונה כל כך מצד החברה הסובבת אותנו מקו הגבול של המוזיקאים? כחוזרים בתשובה אנחנו סוג של שגרירים וסוכנים כפולים בין העולמות

אביטל ז'נט קשת | 1/12/2015 11:31
תגיות: שולי רנד
מרלין וניג היא חוזרת בתשובה שמשתייכת לחסידות בעלז וגם מבקרת קולנוע ידועה, היא מעידה על עצמה בדף הפייסבוק שלה: "אני משוררת על קו הגבול. זה קו שלא הרבה זוכים להכיר...אני שגדלתי בעולם החילוני, התעוררתי בוקר אחד וכשהסתכלתי בראי, הייתה שם אישה חרדית, נשואה לאברך ואם לשבעה. ואז התחיל הטירוף הזה של לכתוב בכל מחיר, בכל ז'אנר שאפשר במין להט שקשה לי להסביר למה רק בקו הגבול הוא נעצר".


עוד כותרות ב-nrg:
- קמפיין נדל"ן דתי: תברחו מהשכנים המזרחים
- הרב יוסף: מדליקות נרות בכותל? רוצות להתסיס
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מה קו הגבול שלנו, הכותבים שזכו לחזור בתשובה? ולמה הוא שונה כל כך מצד החברה הסובבת אותנו מקו הגבול של המוזיקאים למשל, שזוכים להתקבל בחיבוק על ידי הקהל הרחב והממסד. ככה הם עומדים עליו בנון-שלנטיות ולרוב עוברים אותו די בהצלחה.
צילום: רענן כהן
''אין לנו את המוזיקה שתחפה על ההסתננות הזאת''. שולי רנד צילום: רענן כהן

אולי כי אנחנו פחות קליטים, אין לנו את המוזיקה שתחפה על ההסתננות הזאת. במקרה שלנו, יש רק מילים שחושפות את הנפש בצורה מלאה כל כך ומבקשות אהדה. קחו אותנו, או לא. נטו. עם השינוי, עם ההשפעות הקודמות, עם המסרים, עם הדמיון שמחויב לעבוד שעות נוספות. 

בכלל, האם יכול להתקבל שילוב כזה מוזר של כתיבה ותשובה, שילוב עליו המליץ הרב קוק? משום מה כל הכותבים שיצא לי לדבר איתם לקראת כתיבה המאמר הזה, ציינו שלא היה להם קל לנהל את הדיאלוג עם הקו הזה. אם כי אותו קו בהחלט הפרה אותם.

ביקורת שהוטחה בי אישית, על  ידי מבקר ספרות ידוע, גרמה לי לכתוב את הדברים האלו. הוא ביקר את אורח חיי שמצד אחד מבקש קדושה ומצד שני מקושש קולות מהמגזר אותו עזבתי. הוא רצה הפרדה, הוא רצה גבול. ואני חציתי אותו. לשולי רנד איש לא אמר דברים כאלה.

אפשר להניח שהכותבת נועה ירון פחות חוותה את הקושי, גם משום שחידשה והעזה ולדבר על נושא שהיה עליו סוג של טאבו חברתי, גם משום שתמיד עוררה עניין וכבר הייתה אישיות ידועה. אולם מסתבר שיש כותבים פחות מוכרים שהחליטו ללכת לבד על כל הקופה, והצליחו. אחד כזה, הוא רן ובר שספרו "סוד הנקודה הטובה" נחשב לסיפור הצלחה ונמכר בלמעלה מתשעת אלפים עותקים.
צילום: אריק סולטן
''כבר הייתה אישיות ידועה''. נועה ירון צילום: אריק סולטן

כששאלתי אותו איך הוא עשה את זה, הוא סיפר כי יצא להתבודדות וביקש מהקדוש ברוך הוא שיעזור לו. "ביקשתי שיביא את הספר לאלפי, עשרות אלפים ומי יודע אולי גם ליותר אנשים. קול פנימי בתוכי אמר 'בסדר', אבל שאל אם אני עומד מאחורי הספר במאה אחוז ומוכן לעשות הכל כדי שיצליח. התחמקתי מתשובה, וזה הפריע לי. למה אני לא מסוגל להגיד כן, הרי ברור שכן, זה ספר שאני כתבתי.

"התחילו לעלות בתוכי כל מיני תירוצים, אבל אחריהם עלה קול שקט, דקוק שאמר 'אני מפחד להיכשל'. מה יקרה אם באמת אשקיע מאה אחוז בספר ואכשל? החלטתי שזו סיבה נפלאה להשקיע את כל יכולותיי בפרויקט".

האומץ הזה של החוזרים בתשובה, שקופצים ראש לפני שהם יודעים שיש בכלל בריכה, לא נותן להם הרבה ברירות, וכפורצי דרך שלא בוחלים בחשיפה אישית, הם כנראה חייבים לפנות לכלל המגזרים ולשמש כגשר.

אחד האנשים שהתאכזבו מהתפקיד הזה הוא המשורר עטור הפרסים יוסף עוזר, שזכה בין היתר פעמיים בפרס ראש הממשלה. "אחרי מלחמת יום כיפור" הוא נזכר, "הייתה לי תחושה שהחברה אינה מעזה לשים את אלוהים על המפה, אז הלכתי ללמוד בישיבה, אבל לא מצאת שם אנשי רוח. הכתיבה הספרותית שנקראת שירה מעולם לא הייתה חלק מהשיח בחברה החרדית. אין לכתיבה שאני מכיר מטרות לגשר על פערים, מטרת הכתיבה היא הכתיבה".

אם הדברים של עוזר נכונים, יכול להיות שהשהות שלנו בחברה החרדית מאיימת לבטל את הקול שלנו ואת המרחב האישי הפואטי שלנו. אני מגיעה לבד למסקנה לא פשוטה, לפחות מבחינתי.

למשוררת גלית וסקר לוי, כותבת חברתית צעירה, ששיריה פורסמו בין היתר באנתולוגיה "אדומה" ובשירון "המהפכה", אותם הוציאה לאור קבוצת " גרילה תרבות", גישה שונה לחלוטין. "תהליך התשובה הביא אותי להפסיק לכתוב על נושאים אישיים מידיי ולדבר אל בורא עולם דרך הכתיבה" היא מספרת.

"אני בהחלט רואה את עצמי ככותבת חברתית על אף שבשלב הזה של חיי אני לא כותבת שיריי מחאה חברתיים. יש לתשובה שלי קשר ישיר לכך. פחות תלונות, יותר תודות. למשל אחד השירים האחרונים שכתבתי עסק בהודיה לבורא על כך שלא באתי מבית עשיר. כך חוויתי דברים שחיזקו אותי". היא מדגישה.

לרן ובר יש כנראה הסבר שיניח את דעתם של אלה שרואים בנו פולשים או חוששים מעצם הנוכחות שלנו בעולם הספרותי "האמת שאני כותב 'בתפר' אני לא ממש כותב לחרדים, שאז אולי הייתי צריך לברור יותר את המילים, ואני לא כותב לחילונים בצורה שאמורה להתחרות ב'רומן החילוני הציני של השנה'. אני חושב שכולנו כחוזרים בתשובה בעצם סוג של שגרירים וסוכנים כפולים בין העולמות".

ככאלה אין לנו כנראה ברירה אלא לכתוב, לכתוב ולכתוב, אני משלימה את דבריו וכותבת אותם על המסך הזה. הנה הם מונחים לפניכם.

הכותבת היא סופרת. ספרה "לפני ואחרי בני ברק סיטי" יצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים


מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

המומלצים

עוד ב''טור אורח''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

Powered by Zuznow