<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג
החוזרים

דניאל זמיר: השנה אייחס חשיבות גם לעצמי, לא רק לתורה

כ"חוזר בתשובה" אתה כל הזמן מתמודד עם מה שהיית, ומרגיש צורך לבדוק אם אתה אוהב את זה או לא. עד לא מזמן לא ייחסתי חשיבות למי שאני. כעת זה ישתנה: מי שאני זה חלק מהותי מהעניין

דניאל זמיר | 16/9/2015 23:26
תגיות: דניאל זמיר
הימים שאנו נמצאים בהם הם ימי חשבון נפש, הסתכלות לאחור וחשיבה על העתיד. שמעתי רב שאמר שאדם צריך לחשוב מי הוא ומה הוא. באמת. לא רק מהשפה ולחוץ אלא הסתכלות פנימית על מי אני, מה אני מייצג כלפי פנים ומה כלפי חוץ, מה אני.

עוד כותרות ב-nrg:
- ינון מגל: השנה על הימין להשתלב במעוזי השמאל
- שמוליק קראוס ושרית חדד: כל החג בפלייליסט אחד
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

התנועה הזו בנפש, שבה אדם מסתכל פנימה מבלי לפחד לראות את הדברים הטובים וגם את הדברים הפחות טובים בו, מהווה רצון אמיתי להתפתח ולגדול. תשובה, היא מהות החיים. אדם שנשאר תקוע במקום שהוא נמצא בו בגלל שנוח לו עם זה משול לגופה ששוכבת שלווה ונינוחה בכוך שלה אבל היא לא מתפתחת, לא זזה. ואז, במקום שאין בו מים, יש נחשים ועקרבים והגופה נרקבת ונפסדת.
צילום: עידו איזק
''אני לוקח על עצמי את ההבנה הזו, שמי שאני זה חלק מהותי מכל העניין''. דניאל זמיר צילום: עידו איזק

בתור אדם שנקרא "חוזר בתשובה" האתגר הזה מתעצם שבעתיים שכן אתה כל הזמן מתמודד עם מה שהיית, ואתה גם מרגיש צורך לבדוק כל הזמן אם אתה אוהב את זה או לא, אם זה מצד הקדושה או מצד הקליפה.

בינתיים הגעתי למסקנה שבכל תכונה לא טובה יש משהו טוב. החכמה האמיתית היא לראות את התכונה, לבודד את התכלית מהגילוי שלה ואז להשתמש בתכלית שלה. מצד אחד להשתמש בה לדברים טובים, ומצד שני לדעת לזהות אותה כשהיא מתבטאת בצורה לא טובה ולא להימשך אחריה.
nrg ניוזלטר דיוור יומי

השנה לקחתי על עצמי להיות יותר כן עם האמת ועם עצמי. לדעת שמי שאני זה אמנם לא קדוש ולא חקוק בסלע, אבל במשך השנים כבר התפתחה לי איזו אינטואיציה לדברים. עד לא מזמן לא ייחסתי חשיבות למי שאני ולמה שאני מעדיף. הסתכלתי רק על המהות, רק על התורה כפי שהיא.

לקראת השנה הבעל"ט אני לוקח על עצמי את ההבנה הזו, שמי שאני זה חלק מהותי מכל העניין. שכן העניין הוא בסופו של דבר להוריד את המהות לכלים. אני יכול להתעלם מזה, לא לרצות להתייחס לזה, כי זו באמת לא המהות, אלא רק כלי אחד אזוטרי להכיל בו חתיכה קטנה מאוד ממנה. אבל העניין הוא שכך רצה הבורא. הוא רצה להיכנס לתוך כלי. הוא רצה להיות מוכל.

כדי להכיל אותו, כך אני מתחיל להבין, אני צריך לבצע פעולה דואלית: מצד אחד לא לקדש שום דבר בעצמי ולוודא שהוא הקדוש ברוך הוא אחד, יחיד ומיוחד. אבל מצד שני לדעת עם מה אני יכול לחיות ולעבוד עם זה. או כמו ששמעתי פעם מג'רי סיינפלד "יש לך ברכה בחיים אם אתה מצליח לבחור את העינויים שאתה יכול לחיות איתם".

אני ממקד את הקרבות שלי בדברים מהותיים שאני רוצה לשנות. שם את כל יהבי להצליח להיות אדם טוב על פי התורה. איזהו מכובד המכבד את הבריות. מעבר לזה אנסה, אני מקווה, להתגבר על כל מה שצריך, איזהו גיבור הכובש את יצרו, אבל גם לראשונה אכיר בכך שיש דברים אצלי שהם מה שהם ואתן להם להישאר.

ובעזרת השם שהתנועה הזו של התשובה, שקשורה עם הגאולה האמיתית והשלמה, תימשך ותתחזק, שהרי הגאולה מהמצרים שבנפשך ומציאת נקודת משיח שבנפש היא הסגולה הבדוקה ביותר לגאולה האמיתית והשלמה, תיכף ומיד ממ"ש.

בימים אלו יוצא אלבומו החדש של זמיר "חי" בהוצאת קורן


מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''טור אורח''

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק

Powered by Zuznow