<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג

שוב יצא גזען: כשלנתניהו קפץ הגן המזרחי

עדה יונת טוענת שהגנטיקה היא שרירותית, נתניהו טוען שהגנטיקה היא המנוע והסיבה. שניהם מציגים תמונה חלקית

אור סרי | 19/3/2017 14:45
תגיות: נתניהו, עדה יונת, דעות
בשבוע שעבר שוב נתפס ראש הממשלה באמירה גזענית, כשאמר "קפץ לי הגן המזרחי" בתשובה לשאלה על חוסר ההחלטיות שלו בנוגע לתאגיד השידור. "מזרחי" היא כמובן לא הגדרה גנטית, אלא הגדרה חברתית ותרבותית, שנולדה מתוך המבנה הסוציולוגי החדש יחסית שנקרא "החברה הישראלית". הרי איפה בעולם אפשר לכרוך יחד את תימן, מרוקו, איראן, ספרד ואזרבייג'ן? רק בישראל, שבה כל אלו ספגו גזענות ממסדית שיטתית – בצורת מעברות, הסללה לחינוך מקצועי, חטיפות ילדים, הקרנות ועוד.

ראש הממשלה אולי מצא שגנטית (וסביר יותר להניח, אלקטורלית) יש בו מן הספרדי (מה שגורם לחוסר ההחלטיות שלו, מסתבר), אך האם זה גורם לו להקצות יותר משאבים לדיור הציבורי, שמזרחים ומזרחיות הם עיקר אלו שזקוקים לו? או אולי להתמודדות עם פערי השכר בין אשכנזים ומזרחים? או לטיפול מהשורש באקדמיה, שבה מזרחים מהווים רק 9% מהסגל? או שאולי הגנטיקה שלהם היא שגורמת לפערים? ואם כך, האם ביבי לא חושש שהגן המזרחי עשוי להפוך אותו לעני יותר ומשכיל פחות ממה שהוא עכשיו?
 
צילום: אריאל כהנא
בני הזוג נתניהו נוחתים בסין. אלקטורלית, ספרדי. צילום: אריאל כהנא

מוקדם יותר החודש, צוין יום האישה הבינלאומי. ימי ציון נתפסים לעתים כימי חג, גם כשעצם קיומם מצביע על בעיה חברתית עמוקה. כך גם יום האישה הבינלאומי נתפס כיום לחגיגת נשיות או הישגים של נשים, לעתים רבות מדי תוך התעלמות מכך שהוא מהווה יום יוצא מן הכלל המעיד על הכלל: בעולם שנשלט על ידי גברים, יום שמוקדש לנשים הוא יום לא-רגיל. כך, בגלגל"צ, תחנת רדיו שהשפעתה על הפסקול הישראלי מכרעת, שבימים כתיקונם מקפידה על פלייליסט ודירוגים על טהרת הגברים, החליטו לשדר שירים שנבחרו על ידי "נשים משפיעות" כהגדרתם, ופנו לכאלו. בעמוד הפייסבוק של גלגל"צ התמוגגו מתשובתה של פרופ' עדה יונת, שסירבה לבקשתם, בטענה ש"אין סיבה לחגוג חלוקה חסרת משמעות התלויה במערך הגנטי בלבד".

על פניו, צודקת יונת. בין ההגדרה הגנטית של זכר להגדרה הגנטית של נקבה מפריד בסך הכל כרומוזום אחד: לנקבות יש מערך גנטי של שני כרומוזומי X, בעוד שלזכרים של מערך גנטי המורכב מכרומוזום X ומכרומוזום Y. ההבדל הגנטי השרירותי הזה, של כרומוזום Y או כרומוזום X נוסף, מעמיד באור אידיוטי את האבחנה החברתית והתרבותית בין מה שמכונה "אישה" למה שמכונה "גבר". רובנו לא בוחרים את הבגדים שלנו כך שיתאימו לאיבר המין שלנו, ובכל זאת יש מחלקות נפרדות לגברים ולנשים בחנויות בגדים. רובנו לא משתמשים באיברי המין שלנו בעבודה, ובכל זאת נשים מרוויחות פחות מגברים. אני יכולה לנחש שגם פרופ' יונת, בקריירה הענפה שלה באקדמיה הגברית, נאלצה להתמודד לא אחת עם התנהגויות שוביניסטיות כאלו ואחרות – לכאורה בגלל הבדל בכרומוזום אחד.
 
צילום: יוסי אלוני
עדה יונת, כלת פרס נובל. גנטיקה אינה מהווה הצדקה לאפליה ולאי שוויון. צילום: יוסי אלוני

יונת טוענת שהגנטיקה היא שרירותית, נתניהו טוען שהגנטיקה היא המנוע והסיבה. שניהם מציגים תמונה חלקית. הגנטיקה היא אמנם שרירותית, כפי שטוענת יונת, אין שום החלטה או בחירה אנושית באופן שבו הגנים מתמיינים. אך ביבי, בפליטת הפה שלו, מציג היטב את הפרשנות החברתית לגנטיקה. "גן מזרחי" אמנם לא קיים, אבל התפיסה החברתית שלקבוצות אתניות מסוימות יש תכונות "גנטיות" נחותות, קיימת גם קיימת. היא עודה משרתת אפליה ממסדית ומשמשת הצדקה לאי-שוויון, גם שנים אחרי העבדות בארה"ב, האפרטהייד בדרום אפריקה ושואת העם היהודי.

באופן גנטי ומולד, נשים הן אכן אלו שיכולות ללדת, אבל האם זה מצדיק את פערי השכר בשוק העבודה או שאלות פולשניות בראיונות עבודה? האם הצבע של מזרחים הוא הסיבה לשיעור הגבוה שלהם בבתי כלא? התשובה לשאלות הללו היא כמובן לא. הקשר בין גן או כרומוזום כזה או אחר לפערי שכר, לבגדים שאנחנו לובשים, לסיכוי להשכלה אקדמית או לסיכוי לרצות מאסר – נשמע טיפשי ומופרך. אובייקטיבית, הוא אכן מופרך. אך החברה האנושית איננה אובייקטיבית, היא נוטה לתת פרשנות ולקשור קשרי סיבה ותוצאה גם כשאינם נכונים אובייקטיבית. אבל החברה האנושית מורכבת מאנשים, אנשים יכולים להשתנות ויכולים לשנות את התפיסות החברתיות. גנטיקה אינה מהווה הצדקה לאפליה ולאי שוויון, ועלינו לעצור ולהזכיר את זה, עלינו לשאול את עצמנו ואת הסביבה שלנו את השאלות האלו – כדי להפוך את הגנטיקה לשרירותית כמו שהיא, גם בתפיסה החברתית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

Powered by Zuznow