<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג

מובילאיי ורשות השידור: שני הצדדים של המשוואה

בזמן שבו עלו לכותרות עובדי רשות השידור שחרב הפיטורין מונפת על צווארם והמרוויחים הגדולים של עסקת 'מובילאיי', נראה שמעולם לא היו כאן פערים גדולים יותר

מקור ראשון
מירי שלם | 19/3/2017 14:31
תגיות: רשות השידור,מובילאיי, דעות
בהתחלה זה נראה כמו הלצה פורימית: מיכל רבינוביץ, מגישת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 1, ישבה באולפן ופתאום התפרצו לשידור חמישה עובדים. מאחורי גבם הופיעה הכתובית "היום זה אנחנו, מחר זה אתם". אלא שאז התברר שלא הייתה זו הלצה, אלא זעקת כאב.

אותם עובדים דיברו בשם אלף משפחותיהם של אנשי רשות השידור שילכו הביתה. ניכר עליהם שהם מצויים בשנות ה-40-50 לחייהם לפחות. הם פנו לשר האוצר משה כחלון וביקשו ממנו למנוע את השבר, לעשות מעשה ולדאוג לכל העובדים שעומדים להיזרק הביתה. למחרת קיימו קבוצות של עובדי הרשות אספות מחאה ברוממה וניסו לחסום כבישים בירושלים.

לפי התחזית, בעוד כחודש וחצי, ב-30 באפריל, רשות השידור תפסיק לפעול. ניתן היה להניח שחלק גדול מעוברי הרשות ייקלטו בתאגיד השידור החדש 'כאן', ובמיוחד במשרות המקצועיות שמאחורי הקלעים, אולם בפועל דבר כזה לא קורה.
הפגנת עובדי רשות השידור מול בית ההסתדרות. מי יתסכל בכלל על קורות החיים שלהם?

הפוליטיקאים היו אלה שהחליטו על סגירת רשות השידור ועל פתיחת תאגיד השידור הציבורי, וצריך שמישהו מנבחרינו מדושני העונג יסביר לעובדי הרשות כיצד מוצאים עבודה בגיל חמישים. הוא אולי יספר להם מה סיכוייהם לקבל משרה סבירה או שמישהו יקרא בכלל את קורות חייהם, ומה יקרה אחרי שתסתיים התקופה שבה הם מקבלים דמי אבטלה אך בכל זאת נדרשים לפרנס את משפחתם. מה יהיה אז על תחושת הערך העצמי של אותם עובדים, מה יקרה למצב רוחם או למעמדם במשפחתם? כיצד יסתכלו על עצמם במראה, ואיך תיראה הכרית שלהם בבוקר?

במקום אחר, בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה החליט לסגור את מכל האמוניה בעיר באופן מיידי עד לתחילת חודש אפריל. הצו ניתן בתום מאבק ממושך של פעילים סביבתיים ולאחר פרסום דו"ח חדש שהציגה העירייה, שהצביע על הסכנות הגדולות הטמונות במיקומו של המכל ובחשיפת האוכלוסייה בעיר לנזקי הבריאות הקשורים בו.
צילום: AFP
מיכל האמוניה בחיפה. חרב הפיטורים מאיימת כעת על ראשיהם של מאות עובדים. צילום: AFP

חברת 'חיפה כימיקלים' מעסיקה במפעלי האמוניה 700 עובדים בחיפה. גם ב'חיפה כימיקלים דרום', בין דימונה לערד, עובדים עוד למעלה מאלף איש במעגלים המספקים שירותים למפעלים. סגירת מכל האמוניה אמנם לא מחייבת את סגירת המפעל, אולם בהיעדר אספקה חלופית של אמוניה – חרב הפיטורים מאיימת כעת על ראשיהם של מאות עובדים. הנהלת החברה מנסה בכל כוחה לדחות את ריקון המכל או לעשות זאת באופן מדורג, אולם גם במקרה כזה ייתכן שמדובר בשהות קצרה וזמנית בלבד שתינתן לעובדים לפני פיטוריהם.

בערב חג הפסח של שנת תשע"ז, כמעט אלפיים משפחות עלולות למצוא את עצמן ללא מקור פרנסה, בתוך מעגל של ייאוש ואבטלה. חלקן אף מתגוררות במחוזות הדרומיים של ארצנו, שבהם יש מעט מאוד תעסוקה, ויכולתן להתחיל מחדש ולמצוא פרנסה ראויה קטנה.
צילום: EPA
מובילאיי. ביקום מקביל. צילום: EPA

ביקום מקביל רכשה השבוע חברת 'אינטל' את 'מובילאיי' הישראלית בעסקת ענק ששוויה 15 מיליארד דולר. הדיונים הציבוריים סביב הרכישה נעו בין פרגון אדיר לקנאה, בין חרטה של כל מי שלא רכש מניות של החברה הישראלית רגע לפני שערכן זינק במאות אחוזים לבין הדיונים על גובה המסים שעשויה המדינה להרוויח מעסקת המכירה. לפי מצב הרוח של שער הדולר, כך נראה, מדובר בסכום של 3 עד 4 מיליארד דולר.

דווקא השבוע הזה - בין סגירת רשות השידור ומכל האמוניה, על כל העובדים שבהם, לבין הפנים הזורחות משמחה של מייסדי 'מובילאיי' - משקף לנו פעם נוספת את הפערים הענקיים שהולכים ומתהווים בחברה שלנו.
בזמן ש-3,000 איש יחשבו כיצד לקנות לחם ואם ניתן להוזיל את עלות רכישתו באמצעות קניית לחם אחיד שלם ולא פרוס, עשרות אנשים אחרים יבדקו את חופשות היוקרה שיבקשו לצאת אליהן. הם יחפשו מעצב לדירה השביעית שירכשו, ולא יוטרדו כלל ממס הדירה השלישית של שר האוצר כחלון.
 
חברת אינטל תרכוש את מובילאיי (צילום: רויטרס).


בישראל יש משק חופשי, וכל זה לגיטימי – לגיטימי להרוויח, וכך גם לאבד עבודה. אבל איכשהו, הפער הזה בלתי נתפס. הוא לא ניתן לגישור עכשיו, וכנראה שיהיה כזה גם בדור הבא. סיכוייו של ילד ממשפחה נטולת פרנסה לחלום, לשאוף, ללמוד, לייסד חברת הזנק או להרוויח בגדול מעולם לא היו נראים קטנים יותר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

Powered by Zuznow