<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג
לי פלא-זינגר

פרשת תצווה - צו השעה: פשוט לדבר טוב.

18/02/16   |   18 תגובות


מכירים את הסיטואציה הזאת שאנו אומרים משהו אפילו בהיסח הדעת, ואז הוא קורה?
WOW כמה סיפורים כאלו אני מכירה....

אבל לפני הכל, בואו נתחיל רגע בשאלה פילוסופית. מה בא לפני מה, הביצה או התרנגולת?

האם המילים שאנו הוגים יוצרות את המציאות, או שמא הגיית המילים הינה השתקפות של תחושת בטן מקדימה, רגע לפני שמשהו קורה. גם לסוגיה עמוקה זו, כמו לכל סוגיות החיים, נותנת התורה מענה. אדם נברא בצלם אלוקים, והקדוש ברוך הוא ברא את העולם במאמרות, בהגיית מילים. "ויאמר אלוקים יהי אור, ויהי אור". אמירה יוצרת מציאות.

"בא לי לנוח קצת, יום אחד של שקט, בלי לעשות כלום" אמרתי ברגע אחד של היסח הדעת לפני כחודשיים לחברה טובה. לא שיערתי לעצמי ששעתיים אחר כך, אהיה מעורבת בתאונת דרכים שתאלץ אותי לשכב כואבת במנוחה שבוע ימים במיטה. בפרשת תצווה נהיה עדים לכוחה של מילה לייצר מציאות, כל שכן מילה שנאמרת מתוך כוונה עמוקה. אבל תכף נגיע לזה, לפני כן אני רוצה לשתף אתכם בסיפור מדהים. וכן, התלבטתי השבוע לא מעט באיזה סיפור לשתף כאן השבוע, לא  משום שחסרים היו לי סיפורים כאלה, יש לי מאות דוגמאות מדהימות, אבל חיפשתי משהו מיוחד, משהו חיובי שיחבר אותנו דווקא לכוחה של מילה טובה.

בעולם העסקים הזכרי ברובו, הייתה תקווה אישה שווה בין גברים. היא הקימה חברה לתפארת, עשתה חיל בעבודתה, וצברה לקוחות גדולים למכביר, שקיבלו ומקבלים שירות מהשורה הראשונה. היא הוגה ויוצרת לתפארת. חשיבתה מהירה, רעיונותיה מופלאים, והיא מייצרת עשייה בגישה חדשנית שמניבה תוצאות עסקיות מצוינות ללקוחותיה. לא אספר לכם במה היא עוסקת, אולם למען ההבנה אומר לכם כי מדובר בשירות חשוב לעסקים, עליו מקבלת תקווה ריטיינר חודשי. יש לה לקוחות במגוון רחב של תחומים, לקוחותיה הם החברות הגדולות ביותר במשק ושמה מוכר גם במדינות שמעבר לים. היא מלווה אותם חודשים ושנים רבות.

בעסקים כמו בעסקים יש אחוז קטן יחסית של תחלופה.  ואכן, מידי פעם, לעיתים רחוקות ממש, היתה מעדכנת אותי תקווה על לקוח שעזב. מעולם לא התעכבנו על זה. תמיד ברכנו, ותמיד הצטרפו עוד ועוד עסקים חדשים שייצרו איזון וצמיחה.

בחודש אוקטובר האחרון, הודיעה לי תקוה כי אחד מלקוחותיה עזב. מדובר היה בלקוח משמעותי, עימו היו קשרים חבריים מעבר לקשרי העבודה. לשתינו היתה תחושה כי הלקוח הזה לא צריך היה לעזוב.  בפגישות העבודה שלנו, עלה שמו מידי פעם בשיחה, ותחושת החמצה התלוותה לזה. ואז ארע דבר מדהים. באחת הפגישות האחרונות שלנו, אמרה לי תקוה באופן מפורש שהייתה רוצה שיחזור. זה הרגיש כמו רגע בעל משמעות, והאמירה שלה היתה פשוטה, ישרה, ונקייה מאגו.
"אם ככה את מרגישה, בוודאי שכך יהיה" אמרתי לה והמשכנו לנושא הבא. עברנו הלאה, עבדנו על מגוון עצום של פרויקטים, וסיימנו כהרגלנו את הפגישה בחיבוק.

כחצי שעה לאחר מכן התקשרה אלי תקוה בהתרגשות מדהימה וסיפרה לי כי הלקוח התקשר אליה והודיע לה שהוא מבקש לשוב ולעבוד עימה.

"אף פעם אי אפשר לדעת מתי עומד לידך מלאך משמים ואומר אמן על מילותייך" נוהגת לומר לי חברה אהובה. ואכן כך הם פני הדברים. יש אינספור סיפורים מתועדים על מילים שנאמרו לטוב ולרע והשפיעו באופן משמעותי על ארועים בחייהם של הדוברים.

קישור לפרשת תצווה

פרשת תצווה היא היחידה בתורה מאז הולדת משה רבינו בה לא מוזכר שמו. כיצד יכול להיות, ששמו של משה רבינו, המנהיג המופלא של עם ישראל, שאין שני לו מאז ומעולם, נגרע מפרשה שכבר מראשיתה מציגה פנייה של הקדוש ברוך הוא אליו. מילותייה הראשונות של הפרשה הינן: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד."

במשפט זה מצווה הקדוש ברוך הוא על משה שיצוה את בני ישראל על הדלקת הנרות.

בכדי להבין זאת יותר לעומק, נתבונן בדבריו, של משה רבינו, סנגורו של עם ישראל, אשר עמד בעז מול הקדוש ברוך הוא ושאמר: "וְעַתָּה, אִם-תִּשָּׂא חַטָּאתָם; וְאִם-אַיִן--מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" שמות ל"ב ל"ב.

כוחן של מילים הוכח אינספור פעמים כמייצרות מציאות. משה רבינו, המכונה בתהילים "איש האלוקים" גרם במילותיו שלו למחיקת שמו מתוך פרשה שלמה.

מה אנחנו יכולים ללמוד מזה להיום?

על כל אחד מאיתנו מוטלת האחריות לבחור את המילים שנאמר בחכמה. גם ברגעים של בדיחות הדעת עלינו להקפיד היטב על מוצא פינו. מילים טובות מייצרות מציאות טובה. אני מאמינה בכל ליבי שאדם שמברך ללא הרף, הוא אדם מבורך, ואדם שנוזף ללא הרף מרגיש מתוסכל. 

הכל קשור להכול. על הדברים הקשים בחיינו אנו נוהגים לדבר למכביר ואילו על המתנות הגדולות אנו נוהגים לחלוף לעיתים מבלי להתייחס. אם נדע להודות מעומק הלב על מציאות חיינו, לבקש בצורה קונקרטית את רצונותינו ולהוסיף שהכול יתגשם לטובה, נצליח ללא ספק לכבוש פסגות ליצור ולהתקדם בשמחה. דמיינו רגע שאתם נכנסים למסעדה ישראלית שמגישה מנות ענק, עם חמישה מחבריכם הטובים.

אתם מזמינים סלט.

החבר הראשון מזמין פסטה. 

השני מזמין עוף. 

החבר השלישי מזמין תפוח אדמה,

והרביעי אורז.

החבר החמישי מתלבט ומתלבט,

ולא יודע מה להחליט. המלצר יוצא עם כל ההזמנות למטבח להכנת המנות. רגע אחרי כן, כאשר תגענה המנות לשולחן, תקבלו כולכם את מה שהזמנתם. החבר החמישי לא יישאר רעב. להיפך.  הוא יטעם מהמנות של כולם, אולם לא יקבל מה שחשקה נפשו.  כדי לקבל את רצונותינו, צריך להגדיר לייחל ולבקש בקול, כי אלוקים שומע תפילה.  וכמובן אף פעם לא לשכוח להוסיף שהכול הכל יתקיים לטובה.

שבת שמחה אהובים, שבת של נחת אחדות ואהבה, מאחלת לכולנו שנזכה לבקש טוב ולקבל טוב למציאות חיינו בלי עיכובים בטוב הנראה והנגלה. שבת שלום!

מוקדש באהבה גדולה לזכות נשמת אבי

אברהם בן שולמית אמיליה עליו השלום ת.נ.צ.ב.ה 
שאהבתו הגדולה מזינה את חיי עד היום.


תגובות

עד כה: 18 תגובות ב-18 דיונים

הוספת תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

אין לפרסם באתר nrg תגובות המפירות הוראות כל דין ובכלל זה תגובות גזעניות, תגובות המוציאות לשון הרע, תגובות בעלות אופי מיני, תגובות המעודדות לביצוע הסתה, תגובות הפוגעות בפרטיות, תגובות הפוגעות ברגשות הציבור ותגובות המפירות זכויות קניין רוחני. למען הסר ספק, הנושא באחריות הבלעדית לתוכן התגובה המפורסמת הוא כותב התגובה, ואתר nrg שומר לעצמו את הזכות שלא לפרסם את התגובה ו/או חלקה ו/או למחוק תגובות שפורסמו וכן למסור את פרטי כותב התגובה בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי של האתר

סגור
מעדכן תגובות...
1
עד כה: 18 תגובות ב-18 דיונים
כתבו לנו חדשות ערוצים
מבזקים המייל האדום לאתר הרגיל
Powered by Zuznow