<p><img src="//piwik.zuznow.com/piwik.php?idsite=2" style="border:0;" alt="" /></p>
דלג
כלב מאיירס

אני ואבו מאזן בשוויץ: כך הצלחתי לעשות צעד ראשון בדרך למנוע מהרשות לקבל 200 מיליון דולר

22/03/15   |   134 תגובות
מתוך קטגוריות:   אבו מאזן   כלב מאיירס   הרשות   חמאס   זכויות אדם
 

מי שיזם את אמנת ז'נבה מוכן לתמוך במקביל בארגון טרור. כן, זו האמת לאמיתה. לפני מספר ימים חזרתי מנסיעה לשוויץ בה ישבתי עם גורמים בממשלה, בין היתר עם האחראים על הזרמת הכספים לרשות. בעודי מנסה לשכנע את חברי הפרלמנט במסגרת פגישות אישיות שלא להמשיך עם הזרמת הכספים לרשות, בחדר המקביל ממש מטרים ספורים מאיתנו, ישב אבו מאזן וביקש תמיכה כספית.

 

הוא יקבל את מבוקשו. אני יודע זאת בוודאות כי האנשים איתם ישבתי אמרו לי ללא טיפת היסוס: "אנו תמיד תומכים במדינות עולם שלישי, גם בכאלו בהן יש הפרות של זכויות אדם".

 

אני חייב להודות שלמרות שגישתם מוכרת לי היטב עוד לא הצלחתי להתרגל אליה. אני מוצא עצמי פעם אחר פעם בהלם מתגובתם. לקחתי נשימה עמוקה והמשכתי להסביר לגורמים היושבים מולי שהכסף השוויצרי אותו הם מדמיינים זורם לתוך עומקי הרשות ומפיח חיים תקווה חינוך תרבות ורפואה לתושביה, נעצר בידו של האחד ששולט בה. הכסף המגיע מההרים היפים והעמקים השמימיים של שוויץ מתחזק את השחיתות וההתעללות בציבור הפלסטיני.

 

נפלתי על אוזניים אטומות, אך רגע לפני שיצאתי מדלת המשרד זה קרה - האדם איתו דיברתי (גורם דומיננטי בממשלת שוויץ)  הסתובב ואמר כלאחר יד, שלא כדאי לי להרים ידיים כי מבחינתו הדלת פתוחה, ושאכן קיים סיכוי, אומנם קלוש, שדברי יביאו לשינוי מסויים בתפיסתם. חצי משפט זה היה זריקת העידוד לה נזקקתי ויצאתי ממשרדם מעודד ומכוון מטרה אף יותר. אני תמיד אומר שכל דרך ארוכה ומייגעת - מתחילה בצעד הראשון.

 

כמובן, שלא אפרט כאן יותר מדי איך אני עומד לפעול כדי למנוע מהרשות לקבל כספים משוויץ, שכן מערך המודיעין של הרשות עובר על הטקסטים שלנו כמו שאנו עוברים על שלהם. אך כן אומר, שהסיכוי למהלך זה אמנם לא גבוה אך - בהחלט שווה את המאמץ. הרי בלתי מתקבל על הדעת שאירופה תמשיך להזרים כספים לרשות שחתמה על מגוון אמנות זכויות אדם - וכמעט את כולם היא מפרה ביד רמה. לצד ההפרות השונות של עקרונות מוסריים שכל ארגון או מדינה אמורים לעמוד בה, על אילו עקרונות עוד מדובר?

 

מעצרים ומאסרים שרירותיים- מתרחשים באופן שוטף בגדה המערבית וברצועת עזה. ועדות שונות של זכויות אדם מקבלות תלונות על מאות מעצרים שרירותיים של פוליטיקאים (על רקע הסכסוך בין הפת"ח לחמאס), עיתונאים, מורים, פרופסורים באוניברסיטה, סטודנטים, אנשי דת ועוד.


עינויים וענישה אכזרית
- פלסטינים רבים, בעיקר במידה והם נחשדים בשיתוף פעולה עם ישראל, אינם זוכים להליך משפטי הוגן ולחזקת החפות עד אשר תוכח אשמתם, אלא עוברים עינויים קשים ומוצאים להורג על פי החלטה שרירותית של השלטון. בהקשר זה, תנועת החמאס גם נותנת חסות לעינויים של אזרחים לא ברצועת עזה בלבד, אלה גם מחוצה לה.


פגיעה בחופש הביטוי וחופש העיתונות
- מכות, חבטות, הפחדות ושבירת ציוד של עיתונאים הפכו דבר שבשגרה בהפגנות שקטות ברשות. גם הרג של בני אדם במהלך הפגנות על ידי הרשות הפלסטינית כבר לא נחשב לדבר נדיר. פעילי זכויות אדם ועיתונאים פלסטיניים מתמודדים עם התעללות, הטרדה, אלימות, ולעיתים אף נמנע מהם לצאת לחו"ל. אם כל זה לא מספיק, הן בגדה המערבית והן ברצועת עזה, כל אדם או ארגון (כולל ארגוני זכויות אדם), המבטא ביקורת כלשהי על הממשלה הקיימת, עלולים לקבל איומים מכוחות הביטחון ואף להיעצר. יצוין כי בהקשר הזה, המצב גרוע בהרבה ברצועת עזה.


פגיעה בחופש דת וזכויות מיעוטים
- על אף כי ישנם דיווחים כי הרשות הפלסטינית מכבדת חופש דת, חלק מחוקי השריעה יוצרים אי-שוויון בין המוסלמים לאלו שאינם. קיימות עדויות כי הרשות הפלסטינית מאפשרת פשעים נגד נוצרים בגדה המערבית, שנחשבים לאזרחים מדרגה שנייה על פי החוק האסלאמי. ברצועת עזה המצב חמור יותר, שם הקהילה הנוצרית הולכת ונעלמת בעקבות המתקפות עליה. כנסיות נהרסו, ספרי קודש וחנויות של נוצרים הוצתו, ואף קיים המקרה המזעזע בו נחטף הבעלים של אחת החנויות הנוצריות, בעל ואב לילדים קטנים, שגופתו נמצאה בבוקר שלמחרת. כל אלה ועוד הביאו להגירה המונית של נוצרים אל מחוץ לרצועת עזה.


פגיעה בזכויות נשים
- הן בגדה המערבית והן ברצועת עזה קיימת אפליה פורמאלית ובלתי פורמאלית נגד נשים. ביטוי מרכזי לכך הוא רצח נשים על רקע גאוות המשפחה, שיכול להיות מבוצע ללא מפריע מסיבות שונות כגון יחסי מין מחוץ לנישואין, רצון להתגרש, חוסר רצון להינשא לגבר מסוים, לבוש בלתי צנוע ועוולות נוספות המוגדרות ככאלה המביישות את המשפחה. למרות שרציחות אלו מתבצעות על ידי אנשים פרטיים ולא על ידי השלטון, החוק פלסטיני מאפשר לרוצחים על רקע גאוות המשפחה להתחמק מעונש או לקבל עונש קל וסמלי בלבד שאין בו בכדי להרתיע מביצוע פשעים כאלו בעתיד. קיימים לנושא מטריד זה ביטויים נוספים כגון אלימות מינית קשה שחוות נשים מבני משפחתן, ערך עדותה של אישה פחות מערך עדותו של גבר, נשים אינן רשאיות לקבל ירושה ועוד. הנשים החיות בגדה המערבית נהנות באופן יחסי ליותר חרויות מהנשים החיות ברצועת עזה.


פגיעה בזכויות ילדים
- קיים תיעוד מאושר כי ארגונים פלסטיניים חמושים מגייסים ילדים לשורותיהם ומשתמשים בהם במסגרת התעמולה והמאבק המזויין כנגד מדינת ישראל. בעשותם זאת, הם מונעים מילדים אלו את הזכות לחיים, דבר אשר נמצא בעדיפות גבוהה בקרב פעילי זכויות האדם באו"ם ובעולם.


מימון עקיף וישיר של פעולות טרור
- כספי סיוע רבים מגיעים מן האיחוד האירופאי ומארצות הברית לרשות הפלסטינית, אך אלה פעמים רבות אינם משמשים לבניית תשתיות והעלאת רמת החיים ברשות הפלסטינית אלה מועברים, באופן ישיר ועקיף, למימון פעולות טרור. בביקורות שנעשו בנושא העברת הכספים לרשות, נמצאו אי סדרים רבים בדבר המקורות אליהם הועברו הכספים. קיימות עדויות כי חלק מהכספים הועברו למימון פעולות טרור ולמתן תגמולים לאסירים פלסטיניים המרצים עונשי מאסר בגין פעולות טרור. עלות מימון הטרוריסטים הגיעה לכדי 6% מתקציב הרשות, אשר ממומן בחלקו הגדול מכספי הסיוע של האיחוד האירופאי וארצות הברית. גם המדיה ברשות מעודדת את הנצחת הטרור על ידי הצגת מעשים אלו כמעשי גבורה, הצגת הטרוריסטים כגיבורים לאומיים ועידוד הפלסטינים להוקיר ולהזכיר את מעשיהם. גם החינוך הפלסטיני מעודד פעולות טרור והדבר בא לידי ביטוי בתוכניות לימודים ובקייטנות המאדירות את הטרור כנגד ישראל.

אז מדוע בשווייץ ממשיכים לממן את הפלסטינים?
הרי החוק של האיחוד האירופאי אומר כי יש ביכולתו של האיחוד להפחית או להפסיק מימון כספי למדינה מחוץ לארגון האירופאי, במידה וזו אינה מכבדת את החוק הבינלאומי, זכויות אדם ואת עקרון שלטון החוק. גם בארצות הברית ישנן הגבלות על סיוע, הקובעות כי במידה והחמאס יושב בממשלת הרשות - על הסיוע להפסק אלא אם חברי הממשלה מטעם החמאס מכירים כולם בקיומה של מדינת ישראל. בעוד מימון רציף לרשות הפלסטינית הינו חיוני כדי להבטיח את קיומה על מנת לשמור על ביטחון בגדה המערבית, האיחוד האירופי וארה"ב צריכים להתנות את המשך המימון בהתחייבות של הרשות הפלסטינית להנהגת רפורמות בנושא שמירה על זכויות האדם.

 

אני קורא מפה לארגונים הבינלאומיים לזכויות אדם לעבוד יחד כדי לקרוא לרשות לבצע רפורמות עמוקות הקשורות באימוץ אמיתי של אמנת זכויות האדם הבין-לאומית, הפסקת ההסתה והשנאה, שקיפות בכל הנוגע להתנהלות כספית, חיזוק עקרון הפרדת הרשויות והפסקת התמיכה בטרור. מדוע שהרשות תגיב בחיוב לדרישות אלו מהקהילה הבינלאומית? מכיוון שהרשות הפלסטינית נסמכת במידה רבה על סיוע בין-לאומי, במיוחד לנוכח העובדה כי היא מבקשת לחזק ולבסס את מעמדה באו"ם.

 

אני מקווה שאם אשב בקרבת אבו מאזן שוב בקרוב, נהיה תחת נסיבות טובות יותר לשני העמים.

תגובות

עד כה: 134 תגובות ב-84 דיונים

הוספת תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

אין לפרסם באתר nrg תגובות המפירות הוראות כל דין ובכלל זה תגובות גזעניות, תגובות המוציאות לשון הרע, תגובות בעלות אופי מיני, תגובות המעודדות לביצוע הסתה, תגובות הפוגעות בפרטיות, תגובות הפוגעות ברגשות הציבור ותגובות המפירות זכויות קניין רוחני. למען הסר ספק, הנושא באחריות הבלעדית לתוכן התגובה המפורסמת הוא כותב התגובה, ואתר nrg שומר לעצמו את הזכות שלא לפרסם את התגובה ו/או חלקה ו/או למחוק תגובות שפורסמו וכן למסור את פרטי כותב התגובה בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי של האתר

סגור
מעדכן תגובות...
1 2 3  
עד כה: 134 תגובות ב-84 דיונים

כתוב מייל לכלב כלב מאיירס

מייסד מכון י-ם לצדק, שותף בכיר במשרד עורכי הדין יהודה רווה ושות, נשוי ואב לחמישה ילדים

כתבו לנו חדשות ערוצים
מבזקים המייל האדום לאתר הרגיל
Powered by Zuznow